יומן חלל

עוד יום חלף... המחשבות נוטות אליך, מנסה להעסיק את עצמי, לחשוב על דברים אחרים, אבל המחשבות נוטות אליך...

ילד מלאך, נשמה טהורה!

כמה עוד אפשר לחיות בתוך החור השחור שהותרת בתוכי? לפעמים נדמה שהתייבשו הדמעות, הכאב כל כך מוכר שאני חיה איתו כאילו הוא לא שם...

עוד חודש היום הולדת שלך, מדהים שהיית צריך להיות בן 9 עכשיו, תשע שנים עברו מאז שנולדת, הריון קשה, לידה בקיסרי, ואחרי חודשיים התחיל המרוץ, רופאים, בדיקות, בתי חולים, אישפוזים, ואמא אחת שיודעת! יודעת שנלחמת בזמן, יודעת שנלחמת בתחנות רוח, ממצה את הזמן במחיצתך העיקר לא לפספס חיוך, ליטוף נשיקה...

לילה אחרון שלנו ביחד, נשמתי אותך כל הלילה, דיברתי איתך, ואתה השבת לי בחיוך ולטיפה... כל כך מתגעגעת לידיים הקטנות והאוהבות שלך, לחיוך המדהים, לריח שלך...

שש וחצי שנים מאז שעזבת אותי כדי לא לסבול עוד, כדי לזכות בשלווה שמגיעה לך... שש וחצי שנים של אשמה וכעס... מאמינה שזה ימשך לנצח...

אוהבת ומתגעגעת לנצח!

אמא

💜