קפה שני על השולחן, יושבת במרפסת כהרגלי, בשעות האלה הכל רוחש סביבי, ובין הציפצופים של המכוניות, לקולות הבניה מרחוק, אפשר לשמוע את הבוקר, כי לבוקר קול מיוחד, יש שקט בבוקר ושמחה מתפרצת, כי בוקר זה התחלה, ולפעמים גם סוף...
אבא של חברה נפטר הלילה, זה מעלה מחשבות, בעיקר מנסה להבין עם עצמי איך אני מרגישה עם זה, כל מוות או סיפור מוות מחזיר אותי למוות הפרטי שלי, לבן שלי, הרי אין כואב מזה, ועדיין, לא מצליחה להרגיש כלום, בזמן האחרון התנתקתי מהרגש, זה היה נחוץ לי, אבל הניתוק כנראה כל כך עמוק שאני לא יודעת איך אני אצליח לעמוד מול חברתי לחבק אותה ולא לחייך, אבא שלה כבר לא סובל יותר!
בתוכי אני כן מרגישה, אבל תחושת הקלה כזו, יודעת שהחיים, למי שבחר בהם, חזקים מהכל, ואת הכאב יעמעם הזמן, וישאר רק געגוע כואב, החיים ימשיכו.
החיים והמוות יתנגשו בנו במקומות הכי לא צפויים, ותמיד הכל לטובה!
הקפה עוד מעט נגמר...
מטלות הבוקר מחכות לי...
חיוך גדול :-) (למרות הכל)...
Life
Begins
After
Coffee
בוקר טוב
💜