יומן חלל

יושבת במרפסת, בריזת צהרים קרירה מלטפת את הגבעה, אני אחרי ג'וינט עם אחי, הנס עוד רגע מגיע, הבטן מלאה מהבוקר, אפילו כאבי הגב נרגעו קצת...

לשבת בצהרים תמיד הייתה תחושה מיוחדת, לא יודעת להסביר את זה, גם אם יש רעש מסביב הכל מרגיש שקט ורגוע...

אני מסתכלת מסביבי, ומבינה שלפעמים אנחנו ממש לא מעריכים את הסביבה שלנו, שפע הירוק, האוויר הנקי, הרוח הנעימה, והשקט המבורך שמופרע לפעמים מדיבורים או צעקות מהבית, אבל זה לא מפריע, אני נהנת מהשקט שלי... 

כולם יצאו לשבת במרפסת, הנס גם הגיע...

כדאי שאתחיל להיות קצת חברותית ואתייחס למשפחה שלי...

חיוך גדול :-)

שבת שלום

💜