יומן חלל

מזג האוויר הכניע אותי...

עשיתי ראש, הכנתי נס, יצאתי למרפסת, התיישבתי בכורסא שלי, הדלקתי סיגריה, עצמתי עיניים ונתתי לרוח הקרירה ללטף את כולי...

אני לא אוהבת את הקיץ ואת מה שהוא מוציא ממני, כשחם לי אני עצבנית, אני לא רגועה, כאילו הליבה שלי בוערת בלי סיבה וזה עוד יותר מעצבן!

כשמתחיל הסתיו, משהו בי מתמתן, אני לא בוערת בלי סיבה, חום אחר מתפשט בתוכי, אני מתרגשת מענן אפור, מקרן שמש שמגיחה לפעמים, רק להזכיר שהחורף עוד לא פה, אני מתרגשת מעצים שמשנים את צבעם, מעלים שנושרים, אפילו שירת הציפורים משתנה...

כן זה מעלה געגוע ישן...

ליד מרגיעה, לעוד כוס קפה ליד שלי, לטיולים ארוכים בלילות קרים, לחיבוק מהלב, לזיונים נוטפי זיעה, כשבחוץ רוח שורקת, או גשם שדופק על התריסים מספיק חזק עד שאנחותי ואנחנות הרוח מתמזגות...

רק המחשבות על זה, על הרצון להסחף, להתאהב, להתמסר, להרגיש שהוא שם לא מוותר גם כשאני מסתגרת, לדעת שיש מקום להניח את הראש ולשחרר, המחשבות האלה בלבד גורמות לי למחנק, לפעימות מואצות, וחשק להרגיש שוב...

זה הסתיו, הוא מעיר אותי מחדש...

עוד מעט יגיע הגשם וישטוף את השנה החולפת, היומולדת מתקרב בצעדי ענק, מעניין מה אני אתן לעצמי מתנה השנה...

Copper רומנטיקנית דביקה, וכובסת מדופלמת!

המכונה סיימה זמן לתלות כביסה, ולהכניס עוד אחת...

חיוך רומנטי :-)

יום מדהים!

💜