בדרך לעבודה, מוסיקה באוזניות האדומות מזרימה לי את הדם ומעלה את האנרגיות לקראת עוד יום שבטוח יהיה מעולה, מחכה לטרמפ ובינתיים רוקדת...
המחשבות ישר נודדות אליו, חושבת על המשחק המסוכן שאנחנו משחקים בין המילים הברורות, למילים שלא נאמרות, בין מחשבות, דמיונות, והרבה מילים, שנינו יודעים, יש גבול שלא חוצים, הטעם שלו עוד על שפתיי והגוף עוד זוכר כל נגיעה, והמילים שרק אנחנו מבינים, ואש שנדלקת משום מקום, ולרגע אני שם, היד שלו על הגרון מכריח אותי להסתכל לו בעיניים, לזהות את הטירוף, ואני עוצמת עיניים...
- "לאן את צריכה?"
אני חוזרת למציאות הרכב שעצר לצידי כמעט נסע, לקח לי כמה רגעים להבין לאן הם נוסעים, עליתי מאחור, והבנתי שעד לאותו הרגע הפסקתי לנשום...
מילים, כשהן בעוצמה הנכונה, אין גבול למה שהן מסוגלות לעשות...
הגעתי לעבודה...
יום מלא בכל מה שתרצו...
חיוך :-)
בוקר טוב
💜
