יומן חלל

בדרך הביתה מהאוטובוס, התחיל המבול,

בין הרצון להגיע הביתה מהר, לבין הרצון להרגיש את הגשם, הרצון הקדמון נצח,

הלכתי לאט, מרגישה את הטיפות הגדולות מרטיבות את כולי,

חיוך מתפשט על פני הרטובות,

הג'ינס רטוב, הסוודר ספוג, אבל המחשבות במקום אחר... 

נכנסת הביתה,

המפזר אהובי דולק, הבית חם.

הילדים בדיוק סיימו לסדר קצת את הבית, והאוכל שלי מתחמם במיקרו,

איזו התחלה מדהימה לסופ"ש שהתחיל כבר עכשיו...

אז נס... גוינט... מקלחת חמה...

חיוך מחמם :-)

לילה טוב

💜