יומן חלל

הימים האלה,

הימים הקשים האלה...

כל נשימה קשה,

כל תזוזה כמו עם משקולות על הגוף,

הראש מנסה להאטם

לא לחשוב,

לא לזכור,

לא להרגיש...

אני מחייכת וצוחקת,

ומבפנים אני נקרעת,

רוצה לתת לדמעות לשטוף את הכאב,

אבל גם הן כבר לא מטהרות...

מנגבת דמעה סוררת,

אסור להראות עצב,

תמיד חזקה,

תמיד מחייכת,

שבורה מבפנים,

נפש מרוסקת...

💜