לפני 5 שנים. 7 במאי 2019 בשעה 18:46
מתוך חיי העצב משתקף...
עצב מתערבב עם עצב,
זכרונות עבר וזכרונות הווה,
אבדן נושק לאבדן,
והרגש מתכהה...
פעם כשהייתי נערה הייתי מסתכלת על כל האמהות שאיבדו בן ולא הייתי מצליחה להבין מאיפה כל הכוח שלהן להמשיך כך כל יום עם החוסר,
היום, היום אני יודעת שכל בוקר הן צריכות לבחור בחיים, משם הכוח שלהן! משם הכוח שלי...
כל בוקר מחדש בשבע השנים האחרונות אני בוחרת בחיים, בוחרת לחייך, לשמוח, לצחוק...
ואני זוכרת! כל יום, כל שניה,
ואני מודה על כל רגע,
ומתגעגעת כל יום יותר...
💜