לפני 4 שנים. 9 בינואר 2020 בשעה 23:41
הלילה שוב לבד (מבחירה),
הפעם במיטה הגדולה שלי ולא על הספה...
הלבד מודגש הלילה בין בליל המחשבות, הרגשות, והתחושות...
חודש של ניתוק מהאנרגטית שלי התחיל להראות את אותותיו, מרגישה שהגעגוע מעביר אותי על דעתי, הכאב שנלווה לכל זה רק מוסיף לתחושת הכעס והבחילה שמלווים אותי כבר חודש...
הנקמה לא תאחר להגיע, זה כל מה שמניע אותי כרגע, לא ישנה, לא אוכלת, מתכננת כל פרט, יודעת כל נקודה כואבת...
על כל שניה של נתק, מתוכנן משהו אחר...
על כל לילה ללא שינה, מתוכנן כאב אחר...
על כל דקה של געגעוע, אין סליחה ואין מחילה!
אני לא אוותר עד שאראה את עורו מופשט ממנו ואותו צורח לאלוהימה שתציל אותו...
מנסה לעצום עיניים אולי אצליח לישון...
הגשם בחוץ מרגיע את מחשבותיי...
מחר יום חדש לנקמה...
💜