יומן חלל

בתוך כל הקשיים שנצבים מולי בתקופה האחרונה,

אני מוצאת רגעים של שלווה ושקט בראש...

הוא מגיע אלי באמצע הלילה...

נמסה לתוך החיבוק שלו, גלים של חום עוברים בי כשהוא מנשק אותי...

החיוך שכמה שעות קודם שכחתי שקיים, מופיע ולא יורד לי מהפנים עוד ימים אחרי....

אני מניחה את הראש על הכרית שהוא ישן עליה מנסה להריח אותו עוד קצת, ושוב החיוך הזה שעולה כשאני נזכרת בלילה איתו...

הוא מגיע עייף בדרך כלל, ואני רק רוצה להרגיש אותו קרוב אלי, עוטפת אותו בנשיקות, מלטפת את כולו, אסופה בתוך החיבוק המוחץ שלו, מחכה לרגע שהנשימות שלו נרגעות, מבלי להסתכל אני יודעת שהוא כבר ישן...

הידיים שלי באופן אוטומטי נשלחות לכל פינה בגופו שצמוד אלי, הגוף שלו מגיב אלי מתוך שינה, ואני מחייכת לעצמי, יודעת שהוא מרגיש אותי, כל פעם שנדמה לו שאני מתרחקת קצת הוא מהדק את החיבוק שלו, ואני רק רוצה להפוך לכדור ולהתחפר עוד בתוכו...

יש לי שקט בראש....

יש לי חיוך שלא יורד מהפנים...

רק ככה אפשר ללכת לישון רגועה...

תודה לך שאתה מכניס בי רוגע...

תודה על החיוך...

מתה עליך דובון שלא תשכח את זה אף פעם!

💜