יומן חלל

השבוע עבר כאילו לא עבר יום...

אני מסתכלת לאחור והשבוע נראה ריק כמו חור שחור בזיכרון, כך נראה בערך כל החודש האחרון...

מצב הרוח משתנה מדקה לדקה...

היום בניגוד לשאר הימים הרגשתי שכבר לא נשארה בי אנרגיה יותר...

חוץ מהפעמים שעשיתי שליחויות לאמא לא קמתי מהספה, ישנתי רוב הזמן, ובשאר הזמן ניסיתי להבין מאיפה התשישות הזאת נפלה עלי, לא זכור לי מתי הפעם האחרונה שישנתי כל כך הרבה...

אני גם יותר עצובה היום,

געגועים לגורים שלא יכולים להגיע כדי לא להדביק את ההורים...

חוסר במגע מנחם...

כל דבר שאני חושבת עליו רק גורם לי לעצב עמוק יותר...

יום שישי בערב... עוד שבוע נגמר...

נס קפה, ג'וינט, נטפליקס...

כלום לא משתנה...

שבת שלום

💜