יומן חלל

עוד מעט ערב חג...

עוד מעט משפחות מפוזרות יחגגו את החג דרך מצלמות...

גם אני מפוזרת... 

והמחשבות עליו, והמרחק...

ומה היה אם לא היה סגר...

עוד מעט החוסר והגעגוע יכו בכולנו...

זה החג הראשון בו לא עליתי לקבר...

עוד מעט ארוחת חג ראשונה בלי הילדים...

בימים של סגר פיזי על כל הארץ, אנחנו צריכים למצוא את החופש בתוך עצמינו...

החוסר בימים אלה רק הופך למוחשי יותר...

אולי יום אחד...

אחרי הקורונה...