אניגמה

יש ימים שאני כבר עייפה, עייפה מהכל, עצובה.

חשה שהכנסתי לעצמי, גול עצמי. 

ואולי הייתי צריכה להיות על צוק גבוה להתבונן למטה ולדמיין שאולי בעוד זמן מה באמת אהייה שם בשביל לצעוק משמחה. 

אני עייפה, עייפה מהכל. 

אני לא הסופרוומן שכל הסובבים אותי חושבים, פשוט לא. 

הכל מסכה. 

יש ימים כאלו שאפילו צלצול הפון מוציא אותי משלוותי ועכשיו כל מה שבא לי זה להתחפר ולהשתבלל עם עצמי עד שתעבור עצבותי. 

מעצבן ומתסכל. 

יום איכס.