לפני 6 שנים. 15 ביולי 2018 בשעה 21:03
דברים שרוצה לשכוח
למחוק, לחשוב שלא קרו.
מילים שנאמרו, מנסה להדחיק
להשאירם אי שם בתיקיה סגורה.
להתמודד מול העבר כשהכל צץ ועולה מתוך תהום הנשייה כמו סרט נע.
לעיתים מרפה, מבינה שמילים נאמרו ללא מחשבה ולעיתים חשה את המילים כחתכו בבשר החיי.
והזמן לעיתים משכיח ולעיתים מזכיר והמסע ממשיך, מיום ליום מכירה את עצמי יותר ויותר, צוחקת עימדי, ועלי ומגלה עד כמה קיימת הבריאות הנפשית בי ואולי זה אודות לגנים ואולי יש משהו ששומר עלי.
ואם אומר.. תודה לבוא עולם, אפילו אני אצחק על עצמי אטאיסטית שכמותי...
ואומרים שהזכרונות שומרים עלינו, מגינים
בזכותם אני מי שאני ובסופו של יום לאחר שנה קשה, שנה של פרידות החלטות לא פשוטות, ביצוע... ואללה גאה בעצמי.