אניגמה

יש לי כלב בהגדרה הוא לא שלי, של הבת.

היות והיא נעדרת מהבית ברוב ימות השבוע הוא נמצא איתי רוב הזמן.
כלב באופיו פרוע יש האומרים תוקפני מטיבעו, שזה בגנים שלו, הוא אצלנו מגיל חודש.
מעולם לא ניסיתי לאלף אותו ע"י שכר ועונש, לא מאמינה בזה.
כשהוא עושה משהו שלא מקובל עלי אני מסתכלת עליו, שואלת למה, למה עשית את זה? הוא מביט בי מרכין ראש ומיד נכנס מתחת לשולחן.
לא מזמן חליתי, אפיסת כוחות במהלך יומיים כמעט ולא יצאתי מהמיטה, הכלב הזה לא עזב אותי, הוא רכן ליד הראש שלי וליקק את פני עם אפו ניסה להרים לי את הראש מידי פעם מלמל משהו שנשמע כמו תחינה.. כמו אומר, קומי יהיה בסדר.
בלילות התכרבל לידי כמו לחמם אותי, לדאוג שארגיש שהוא שם בשבילי.

שאני לא לבד.
גם בסופ"ש כשהילדה מגיעה הוא שמח וצוהל אבל בסופו של יום הוא ישן לידי.
יש התמסרות גדולה מזו?