גילוי נאות
לא למדתי באוניברסיטה ואין לי תואר. עבדתי קשה להגיע למקום שלי היום.
בזמנו חשבתי שחשוב לי יותר לגדל ילדים.
לא יודעת שפות חוץ משלושה.
לא הסתובבתי הרבה בעולם, פעמים מעטות בלבד.
לא יודעת מה זה טינדר או דאנגן, זה לא מעניין אותי.
לא יודעת מה זה שגבר יחזיק אותי, יממן אותי(חלילה) או יקנה לי פה מנוי.. אין צורך. אני עובדת למען הצרכים שלי ואילו הייתי רוצה מנוי הייתי רוכשת לעצמי.
לא יודעת לקלל כי לימדו אותי בבית שכשמישהו מקלל אותי לאמר לו רק... כל מה שאתה מאחל לי אני מאחלת לך כפליים.
לא יודעת לבכות או להתבכיין על מה שאין לי, מסתפקת במה שיש ושמחה בחלקי לרוב.
אבל יש דבר שאני יודעת לעשות טוב.
וזה לאהוב.
כשאני אוהבת וזה ממש לא משנה עם זו חברה טובה, או חבר טוב, בן זוג.
אני יודעת להעניק את תשומת הלב, את החיוך, את הכתף התומכת, גם בשעות לא שעות וגם כשלו הכי נוח לי, אני מפנה את עצמי להיות שם למענם.
בראש ובראשונה לילדים שלי.
קוראת פה והמירמור עולה על גדותיו כשקשרים מסתיימים.
ללמוד להיות חברים טובים לא לומדים בטינדר בדאנגן, או בתואר של האוניברסיטה.
השכלה זה חשוב לא מזלזלת.
ליצור חבריות זה נהדר,
אולם לדעת לשמר חברות ולהיות בשביל מי שזקוק לך ברגע נתון
את זה לומדים בחיים.
לא בשום אוניברסיטה, מועדון,או תואר ועוד...
תהיו טובים, רוע יש מספיק בעולם הזה.
והכי כאב לי שהבן זונה דאג לקשור אותה לפני שהוציא אותה להורג....כמה רוע.
