בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אניגמה

„כולם רוצים להיות על ראש ההר,אבל כל הכיף והסיפוק מגיע דווקא מלטפס עליו„

אנדי רוני
לפני 5 שנים. 21 בפברואר 2019 בשעה 8:57

היו שנים שויתרתי על האגו כמעט בהכל והרגשתי טוב עם זה. 

לא חרטה, לא אי נעימות.
והיום לא מצליחה בסיטואציות מסוימות

כ"כ רוצה ומשהו חוסם אותי. נתקעת שם ולא מצליחה לשחרר.
משהו השתנה בי.
כשלא שיחררתי אמרת לי.." אז לכי..."

 

 



עיניי התמלאו דמעות ולחץ בחזה, מועקה תחושת חוסר אונים איומה.

לא הגבתי.

אספתי את עצמי...והלכתי. 
 
נסיעה של 40 דקות בה כמעט ולא ראיתי את הכביש לא הצלחתי להפסיק להזיל דמעות ואני כבר לא יודעת אם זה האגו,

הצער. 

או חוסר האונים,

שהפכתי למישהי אחרת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י