אניגמה

אם יש משהו שאני שונאת, זה אנשים(שני המינים) שמתבכיינים.

שתו לי, אכלו לי, עשו לי.

עושים טעויות ומתחילים לילל, למה זה קרה לי... 

לכל דבר יש מחיר, תשלום... 

בכסף

נפש

רגשות ועוד

המון צורות לתשלום.

והביכיון אולי יקל לרגע קט אך לא יפתור או יעלים את הטעות.

יש מחיר יקר ויש מחיר זול יש קל. והדשא של השכן לא תמיד ירוק משלי או של כל אחד אחר. 

אז אהבתי.. פעם.. ונפגעתי... אולי גם פגעתי תלוי מאיזה צד של המטבע מסתכלים. 

אבל אין בבכי מזור ובטח שלא בנקמנות. 

נקמנות זה דבר רע וזה בסוף חוזר לנקמן.

אפקט הבומרנג.

מחר יום חדש, ולכל הבכינים/יות, יש בסופר קלינקס.

לפעמיים אני רעה, יודעת.