הָזִיתִי אֶת מוֹתִי בְּתוֹךְ עֵינֵי הַזְּכוּכִית שָׁלָה.
חִיּוּךְ מְטֻופָּשׁ מַעַל סַנְטֵר אַמְבִּיצְיוֹזִי -
מְסַפֵּר לִי סִיפּוּר עַל יַלְדָּהּ -
שֶׁלֹּא תּוּכַל לְהָבִין.
טַוָּוסִים בְּגִינָהּ שֶׁלָּנוּ מִסְתּוֹבְבִים פֶּרֶא.
יָלְדָה שָׂם קוֹפֶצֶת אֵל מִי אֲגָם שְׁקוּפִים.
אֱנִי שָׁקוּעַ בְּמוֹתִי.
אָדוֹן מָוֶות נִכְנַס פְּנִימָה.
הִתְיַישֵּׁב עַל כְּתֵפִי הַשְּׂמָאלִית וְצִחְקֵק.
לְאַחַר זְמַן, כְּשֶׁהִתְרַגַּזְתִּי, חָדֵל הוּא מִצְּחוֹקוֹ,
שָׁאֵל אוֹתִי, "מַדּוּעַ אֵינְךָ יוֹצֵא לַגִּינָּה?"
עָנִיתִי לוֹ, "רָאִיתִי אֶת מוֹתִי בָּעֵינַיִי הַיַּלְדָּה".
אָדוֹן מָוֶות שָׁלַף קִלְשׁוֹן חָלוּד.
עָצַמְתִּי אֶת עֵינִי וחִיכִּיתִי לְמוֹתִי.
הַמָּוֶות לֹא הִגִּיעַ.
"אַנִּי לֹא יָכוֹל לַהֲרוֹג אָדַם מֵת", הוּא אָמַר בַּבּוּז.
פַּעֲמוֹנֵי הַכְּנֵסִיָּיה נִשְׁמְעוּ מִן הָאוֹפֶק,
וַדַּאי עוֹרְרוּ תְּקַוֶּוה יְשֵׁנָה שֶׁנִּשְׁכְּחָה,
כִּי חֲצִי-מֵת שָׁעַטְתִּי דֶּרֶךְ מְבוֹאַת הַכְּנִיסָה,
בְּעוֹד כְּתֵפִי הַשְּׂמָאלִית בְּמֵיחוֹשֵׁי גֵּיהִנּוֹם.
שָׂם בַּחוּץ רָאִיתִי אוֹתָה שִׁיכּוֹרָה מִמֵּי הָאֲגַם.
וְאָדוֹן הַמָּוֶות חִיכָּה עִם הַקִּלְשׁוֹן שֶׁלּוֹ -
לֹא הֶאֱמִין שֶׁאֶקְפּוֹץ לַמַּיִם לְהָשִׁיב אֶת נִשְׁמָתָהּ.
גַּם אַנִּי לֹא הֶאֱמַנְתִּי.