לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 7 שנים. יום שישי, 6 באפריל 2018 בשעה 15:07

אתמול הוא בא. גבוה מספיק שאאלץ להסתכל מלמטה, חטוב וחייכן. 

שיחות על הא ודא והוא מעלי, מלטף, מעסה, תחילה בהיסוס ואז הבטחון מתעורר. גניחות קטנות נפלטות משפתיו הבשרניות והאצבעות מתגנבות לרטיבות. אצבע מפלחת ואני נוזלת, עוד אחת מצטרפת וגלי העונג מציפים. הוא מפסק, מתפעל, גונח והאצבעות חודרות עוד ועוד וברקע צלילי הרטיבות שמפתיעים אפילו אותו. 

אחרי שישבתי על פניו היפות, על פיו הרעב עם הלשון הארוכה, פנים עם מבט נואש לענג ומיתרי קול שמפיקים גניחות של עונג, הגיע הרגע שיזכה בנגיעה גם הוא. 

מעסה את כפות רגלי כשאני מפוסקת מולו, אצבעות שלי מטיילות לו על החור. המבט שלו מפוקס על הכוס שהוא עינג בכשרון רב והוא מתחיל לאבד את זה. אצבע חודרת, אחת אחריה ובשלישית מקבל את ההוראה להתחיל ללטף את הזין העבה שלו. כמו ילד טוב הוא מפוסק על הגב, מתמסר לכל נגיעה, קולני, אסיר תודה וכל כך שלי באותו הרגע. "רוצה לגמור ילד?" אני שואלת, "כן בבקשה כן" השפתיים שלו מתחננות. העיניים התגלגלו להן, הגוף שלו מתוח והוא כולו מולי, בלי מחסומים, בלי אגו, גבר אמיתי, יפה וראוי. האצבעות נשלפות, האורגזמה לא תקרה. למה? כי בדיוק בשביל זה באת. באת לפורקן נפשי, לא הפיזי. 

את ההתכתבות במייל בחרתי להפסיק והשארתי בהודעה האחרונה את הטלפון שלי. הוא לא יצר קשר עד עכשיו. 

לפני 7 שנים. יום חמישי, 5 באפריל 2018 בשעה 23:40

מי אתם הגברים שכל כך מעסיקה אותם הנחמדות שלי? 

כבר אי אפשר לשבת למשקה בלי שיגשו וישאלו למה אני לא נחמדה. נחמדה עולה כסף אם אתה דוש. ואתה דוש, תשלח את הארנק שלך לפני שאתה ניגש אלי אם ככה  

 

לפני 7 שנים. יום חמישי, 5 באפריל 2018 בשעה 10:17

חירות אמיתית על כל מערומיה. 

אחרי חודשים רבים של להיות רק מה שהוא רוצה פרצתי והכרזתי שעכשיו מה שאני רוצה. אז לא עוד חיבוק אוהב, ארוחות מפנקות, ביתיות ושינה בכפיות. עכשיו לבד, הכל לבד. 

לישון באלכסון, להגיד בוקר טוב לעצמי, להתמודד לבד עם העולם. חופש אמיתי ומפחיד. אני מאושרת סוף סוף. 

לפני 7 שנים. יום רביעי, 4 באפריל 2018 בשעה 13:45

שכנים מציצנים, איפה אתם? בעיקר הזכרים ביניכם שיציצו מחלונות הבניין ממול? 

איפה הכיף בלגור בדירה ללא וילונות כשאף ראש לא מתרומם מהמדרכה לראות אותי מורידה את בגדי?