יש גבול לפינוק?

למה אני פה? מחפשת אהבה. לפני הכל. לפני שתזרקו את עצמכם על הרצפה מולי בהצעות שירות משתפכות, לפני שתקראו לי מלכתכם - אני רוצה אהבה. 

לא מעריכה עבדים מיידים שמשטחים מול כל אישה שכאן, הנאמנות שלכם והשירות עלובים ולא שווים. 

רוצה גבר חזק, שידע ללטף אבל גם להחזיק קצר ברגעים מסויימים. שיעריץ את קיומי ויתגאה בי, שיחלוק בחדווה, שיפנק עד אינסוף ויתן לי מקום לגדול ולפרוח. מבקשת מעט. והרבה. 

חוזרת לכאן, עם זנב בין הרגליים, לחפש את האחד. קשה שם בחוץ, גם בלי להיות קינקית. חתיכים אך עם לב קפוא, מתוקים אך מכוערים   - וכולם כאחד לא מתאימים. 

מכירים אונליין כבר חצי שנה. קשר רופף עד לא קיים. פתאום ראיתי אותו ברחוב ושלחתי הודעה. "היי זה אתה בפינת כך וכך?". בשניות היה גם המענה. והתגלגלנו עד לדרינק בבר הקרוב. 

לא קראנו לזה דייט, אני בטח לא, השיחה זרמה בקלילות ואז פתאום נישקת אותי. פשוט עצרת לרגע, היטית את ראשך לימין והצמדת את השפתיים שלך לשלי. 

משם כבר המשכנו אלי כשלי יש את כל הכוונה לקבל סוף סוף את הזין העצום ששלחת לי בהודעות. 

הוא כבד ועבה, ארוך ומאסיבי. וכשהוא נכנס במכה אחת הרגשתי איך אני עוטפת את כולו בקושי. לו בטח היה כיף לפעור כוס צר כל כך. לי היה כיף להרגיש שאתה בשליטה. 

הפה שלי עבד ללא הפסקה, הגרון שלי קיבל את המקסימום שיכל ואני התאמצתי לרצות אותך. אתה ליטפת וחיבקת ונישקת, כמו שלא נישקו אותי בתוך זוגיות. רציתי להתמוסס לרגליך... 

נגעת בחזה שלי במיומנות של גבר שכבר זיין אותי בעבר ויודע שזה מה שגורם לי להרטיב, גנחת כמו שתמיד רציתי שיגנחו איתי. הפכת אותי על הבטן וחדרת עוד ועוד עד שכבר לא יכולתי יותר וגמרתי להנאתך הרבה. 

לא רציתי שתלך. אבל הלכת תוך עדכון שאתה לא מחפש זוגיות וממש טוב לך לבד. 

איכשהו אני נופלת על חתיכים מטריפים שפשוט לא רוצים להישאר. 

מה אין פה. עבדים מלכות שולטים מתחלפים.... הכל לכולם. אבל איפה לעזאזל מוצאים קשר זוגי שהוא גם .... אחר? 

קשר כזה שבו המין לא וונילי, קשר שבו שנינו מאוהבים, קשר שבו אתה נדלק מלחלוק אותי עם אחרים ואני מתענגת על מבטך בזמן שמישהו אחר קובר את עצמו בתוכי?

הרי לא אכתוב בטינדר את כל זה, טינדר זה כמעט כמו פייסבוק... ולך תצא עכשיו לים דייטים מיותרים כשהצד השני נחרד מהרעיון. 

אז איך אתם מכירים אהבה כזו? איפה מחפשים? 

שאלתי את עצמי אם אי פעם ראיתי אותך צוחק. לא מגחך, לא מחייך, צוחק בפה פתוח ובהנאה. צוחק ככה שהקירות מהדהדים ולא אצליח להחזיק מעמד מלצחוק גם. 

בעצם..... מתי אני צחקתי? איתך רק חיפשתי לעצמי מקום, הסתכלתי בעיניים מעריצות והרשתי להפיק צליל רק כשזה לא היה מרגיז אותך, שלא אחשב דרמטית. 

אולי הגיע הזמן שלי לצחוק, לא כי הדבקת אותי, אלא כי אותי משהו מצחיק. 

מדהים כמה עמוק אפשר ליפול. 

ההיי הראשוני של הפרידה התחלף בכאב אדיר ובפחד שאיני ראויה, שאשאר לבד, שלעולם לא אפתח את הלב שוב. 

כואב לחזור הביתה לדממה, בודד לישון ללא חיבוק. החמימות הביתית והזוגית התחלפה לחדר רווקות שגם אחרי חצי שנה עדיין לא מרגיש כמו בית. 

למה לא זכרתי שפרידות זה כל כך כואב? 

כל מה שבא לי עכשיו זה לנמנם. שוכבת במיטה והעיניים נעצמות. חם לי מדי אז המכנסיים יורדים, אחריהם החולצה. רק התחתונים נשארים והסדין עוטף אותי. 

הייתי רוצה אותך לידי, עוטף בחיבוק דואג, מלטף את עורי ושומר שאף רעש לא יטריד את מנוחתי. רוצה להרגיש את גופך צמוד לשלי, את זקפתך ממתינה שאתעורר. 

אצווה עליך להעיר אותי בנשיקות קלות, בגניחות עדינות של חשק, בליטוף הישבן. אולי תזכה שארים אותו לכיוונך ואתן לך להזיז את פיסת הבד הדקה שמפלחת את השפתיים הרטובות ותוכל לראות כמה תועלת אתה מביא לי במיטה. עם קצה האצבע הארוכה אתן לך לגעת בקלות ואולי גם לפסק. אשמע אותך נשבר שגם הפעם הזין לא יחדור. של מישהו אחר בוודאי כן, אבל שלך ימתין עד הפעם הבאה שגם בה כנראה אבחר באצבעותיך. 

תבוא לישון איתי? 

אתמול הוא בא. גבוה מספיק שאאלץ להסתכל מלמטה, חטוב וחייכן. 

שיחות על הא ודא והוא מעלי, מלטף, מעסה, תחילה בהיסוס ואז הבטחון מתעורר. גניחות קטנות נפלטות משפתיו הבשרניות והאצבעות מתגנבות לרטיבות. אצבע מפלחת ואני נוזלת, עוד אחת מצטרפת וגלי העונג מציפים. הוא מפסק, מתפעל, גונח והאצבעות חודרות עוד ועוד וברקע צלילי הרטיבות שמפתיעים אפילו אותו. 

אחרי שישבתי על פניו היפות, על פיו הרעב עם הלשון הארוכה, פנים עם מבט נואש לענג ומיתרי קול שמפיקים גניחות של עונג, הגיע הרגע שיזכה בנגיעה גם הוא. 

מעסה את כפות רגלי כשאני מפוסקת מולו, אצבעות שלי מטיילות לו על החור. המבט שלו מפוקס על הכוס שהוא עינג בכשרון רב והוא מתחיל לאבד את זה. אצבע חודרת, אחת אחריה ובשלישית מקבל את ההוראה להתחיל ללטף את הזין העבה שלו. כמו ילד טוב הוא מפוסק על הגב, מתמסר לכל נגיעה, קולני, אסיר תודה וכל כך שלי באותו הרגע. "רוצה לגמור ילד?" אני שואלת, "כן בבקשה כן" השפתיים שלו מתחננות. העיניים התגלגלו להן, הגוף שלו מתוח והוא כולו מולי, בלי מחסומים, בלי אגו, גבר אמיתי, יפה וראוי. האצבעות נשלפות, האורגזמה לא תקרה. למה? כי בדיוק בשביל זה באת. באת לפורקן נפשי, לא הפיזי. 

את ההתכתבות במייל בחרתי להפסיק והשארתי בהודעה האחרונה את הטלפון שלי. הוא לא יצר קשר עד עכשיו. 

מי אתם הגברים שכל כך מעסיקה אותם הנחמדות שלי? 

כבר אי אפשר לשבת למשקה בלי שיגשו וישאלו למה אני לא נחמדה. נחמדה עולה כסף אם אתה דוש. ואתה דוש, תשלח את הארנק שלך לפני שאתה ניגש אלי אם ככה  

חירות אמיתית על כל מערומיה. 

אחרי חודשים רבים של להיות רק מה שהוא רוצה פרצתי והכרזתי שעכשיו מה שאני רוצה. אז לא עוד חיבוק אוהב, ארוחות מפנקות, ביתיות ושינה בכפיות. עכשיו לבד, הכל לבד. 

לישון באלכסון, להגיד בוקר טוב לעצמי, להתמודד לבד עם העולם. חופש אמיתי ומפחיד. אני מאושרת סוף סוף.