יש גבול לפינוק?

משתעשעת במחשבה שסטטיסטית מישהו מכל סובבי, חברי ומכרי חבר כאן בכלוב ולשנינו אין מושג שזה המצב. אז עוברת על פרופילים, מנסה לדלות פיסות מידע מתמונות של שפתיים, ידיים, עיניים, אולי אזהה מישהו ואחייך לעצמי: ״ידעתי שיש בך משהו!״

שנים שאני מכירה אותה. חברות און אנד אוף, אבל התמונות שלה אונליין לא נותנות לי מנוח לאחרונה. 

חלמתי עליה כבר לילות ברציפות והכל פעם התעוררתי רטובה יותר ויותר. ידעתי שאני רוצה לשחק קצת עם בנות אבל היא ספציפית מרעידה אותי. 

ואיך לא? יש לה חזה מדהים וענקי, אותו שלחה לי כבר כמה פעמים בהודעות, גוף שופע ורך, עור שחום ושיער מדהים. כל מה שבא לי זה להתלקק, להתלטף, לחקור אותה. כל תמונה שהיא מעלה לרשת אני שולחת את האצבעות עמוק לתוכי, חולמת על לטעום אותה.  

אם רק היה לי את האומץ לשאול ״בא לך להיות הראשונה שלי?״

אני מגנט לחלאות. לפגומים ודפוקים.

כל מפגש עם כזה מרוקן לי את הלב עוד ועוד, הדלי שמוציא את כל התשוקה והרצון מבאר הלב כבר פוגע בקרקע ושורט אותה. אחד אחרי השני הם מחייכים, ממלאים תקווה ושוב עוזבים, לפעמים אפילו בלי שלום. 

וגם פה "תשלטי בי, תכאיבי, תשפילי, אלקק לך את הרגליים, שבי לי על הפנים...." כמה מתיש ועלוב. עבדים אעלק. משליכים את עצמם על הרצפה מול כל זוג עקבים, ללא אבחנה. גם לעבד השפל ביותר צריך להיות כבוד עצמי, אחרת הוא לא שווה את היריקה של המלכה שלו. 

למה אני פה? מחפשת אהבה. לפני הכל. לפני שתזרקו את עצמכם על הרצפה מולי בהצעות שירות משתפכות, לפני שתקראו לי מלכתכם - אני רוצה אהבה. 

לא מעריכה עבדים מיידים שמשטחים מול כל אישה שכאן, הנאמנות שלכם והשירות עלובים ולא שווים. 

רוצה גבר חזק, שידע ללטף אבל גם להחזיק קצר ברגעים מסויימים. שיעריץ את קיומי ויתגאה בי, שיחלוק בחדווה, שיפנק עד אינסוף ויתן לי מקום לגדול ולפרוח. מבקשת מעט. והרבה. 

חוזרת לכאן, עם זנב בין הרגליים, לחפש את האחד. קשה שם בחוץ, גם בלי להיות קינקית. חתיכים אך עם לב קפוא, מתוקים אך מכוערים   - וכולם כאחד לא מתאימים. 

מכירים אונליין כבר חצי שנה. קשר רופף עד לא קיים. פתאום ראיתי אותו ברחוב ושלחתי הודעה. "היי זה אתה בפינת כך וכך?". בשניות היה גם המענה. והתגלגלנו עד לדרינק בבר הקרוב. 

לא קראנו לזה דייט, אני בטח לא, השיחה זרמה בקלילות ואז פתאום נישקת אותי. פשוט עצרת לרגע, היטית את ראשך לימין והצמדת את השפתיים שלך לשלי. 

משם כבר המשכנו אלי כשלי יש את כל הכוונה לקבל סוף סוף את הזין העצום ששלחת לי בהודעות. 

הוא כבד ועבה, ארוך ומאסיבי. וכשהוא נכנס במכה אחת הרגשתי איך אני עוטפת את כולו בקושי. לו בטח היה כיף לפעור כוס צר כל כך. לי היה כיף להרגיש שאתה בשליטה. 

הפה שלי עבד ללא הפסקה, הגרון שלי קיבל את המקסימום שיכל ואני התאמצתי לרצות אותך. אתה ליטפת וחיבקת ונישקת, כמו שלא נישקו אותי בתוך זוגיות. רציתי להתמוסס לרגליך... 

נגעת בחזה שלי במיומנות של גבר שכבר זיין אותי בעבר ויודע שזה מה שגורם לי להרטיב, גנחת כמו שתמיד רציתי שיגנחו איתי. הפכת אותי על הבטן וחדרת עוד ועוד עד שכבר לא יכולתי יותר וגמרתי להנאתך הרבה. 

לא רציתי שתלך. אבל הלכת תוך עדכון שאתה לא מחפש זוגיות וממש טוב לך לבד. 

איכשהו אני נופלת על חתיכים מטריפים שפשוט לא רוצים להישאר. 

מה אין פה. עבדים מלכות שולטים מתחלפים.... הכל לכולם. אבל איפה לעזאזל מוצאים קשר זוגי שהוא גם .... אחר? 

קשר כזה שבו המין לא וונילי, קשר שבו שנינו מאוהבים, קשר שבו אתה נדלק מלחלוק אותי עם אחרים ואני מתענגת על מבטך בזמן שמישהו אחר קובר את עצמו בתוכי?

הרי לא אכתוב בטינדר את כל זה, טינדר זה כמעט כמו פייסבוק... ולך תצא עכשיו לים דייטים מיותרים כשהצד השני נחרד מהרעיון. 

אז איך אתם מכירים אהבה כזו? איפה מחפשים? 

שאלתי את עצמי אם אי פעם ראיתי אותך צוחק. לא מגחך, לא מחייך, צוחק בפה פתוח ובהנאה. צוחק ככה שהקירות מהדהדים ולא אצליח להחזיק מעמד מלצחוק גם. 

בעצם..... מתי אני צחקתי? איתך רק חיפשתי לעצמי מקום, הסתכלתי בעיניים מעריצות והרשתי להפיק צליל רק כשזה לא היה מרגיז אותך, שלא אחשב דרמטית. 

אולי הגיע הזמן שלי לצחוק, לא כי הדבקת אותי, אלא כי אותי משהו מצחיק. 

מדהים כמה עמוק אפשר ליפול. 

ההיי הראשוני של הפרידה התחלף בכאב אדיר ובפחד שאיני ראויה, שאשאר לבד, שלעולם לא אפתח את הלב שוב. 

כואב לחזור הביתה לדממה, בודד לישון ללא חיבוק. החמימות הביתית והזוגית התחלפה לחדר רווקות שגם אחרי חצי שנה עדיין לא מרגיש כמו בית. 

למה לא זכרתי שפרידות זה כל כך כואב? 

כל מה שבא לי עכשיו זה לנמנם. שוכבת במיטה והעיניים נעצמות. חם לי מדי אז המכנסיים יורדים, אחריהם החולצה. רק התחתונים נשארים והסדין עוטף אותי. 

הייתי רוצה אותך לידי, עוטף בחיבוק דואג, מלטף את עורי ושומר שאף רעש לא יטריד את מנוחתי. רוצה להרגיש את גופך צמוד לשלי, את זקפתך ממתינה שאתעורר. 

אצווה עליך להעיר אותי בנשיקות קלות, בגניחות עדינות של חשק, בליטוף הישבן. אולי תזכה שארים אותו לכיוונך ואתן לך להזיז את פיסת הבד הדקה שמפלחת את השפתיים הרטובות ותוכל לראות כמה תועלת אתה מביא לי במיטה. עם קצה האצבע הארוכה אתן לך לגעת בקלות ואולי גם לפסק. אשמע אותך נשבר שגם הפעם הזין לא יחדור. של מישהו אחר בוודאי כן, אבל שלך ימתין עד הפעם הבאה שגם בה כנראה אבחר באצבעותיך. 

תבוא לישון איתי?