לפני 6 שנים. 7 באוגוסט 2018 בשעה 12:11
אני מגנט לחלאות. לפגומים ודפוקים.
כל מפגש עם כזה מרוקן לי את הלב עוד ועוד, הדלי שמוציא את כל התשוקה והרצון מבאר הלב כבר פוגע בקרקע ושורט אותה. אחד אחרי השני הם מחייכים, ממלאים תקווה ושוב עוזבים, לפעמים אפילו בלי שלום.
וגם פה "תשלטי בי, תכאיבי, תשפילי, אלקק לך את הרגליים, שבי לי על הפנים...." כמה מתיש ועלוב. עבדים אעלק. משליכים את עצמם על הרצפה מול כל זוג עקבים, ללא אבחנה. גם לעבד השפל ביותר צריך להיות כבוד עצמי, אחרת הוא לא שווה את היריקה של המלכה שלו.