לפני 4 שנים. 30 באפריל 2020 בשעה 23:38
זה מדהים כמה פגיעים אנחנו הופכים להיות כשזה מגיע ממי שקרוב אלינו.
כאילו אנחנו לובשים שריון קשקשים כבד ואימתני שנבנה כדי להתמודד עם מלחמות ומהומות ונועד להגן עלינו ממכות כואבות וחסרות אבחנה.
שריון שגורם לך להרגיש כמעט בלתי מנוצח.
אבל דווקא סכין דקה וחדה, מכוונת היטב, מצליחה להתגבר על ההגנה של השריון האימתני ולהיכנס בין הסדקים של השריון - סדקים שרק מי שהרשית לו להתקרב מספיק קרוב אליך - יכול לראות אותם.
לראות ולדקור בדיוק איפה שהכי כואב.
וזה כאב פתאומי. כזה שלא ציפית לו.
באיזשהו מקום הוא יותר פוגע מכואב.
אבל הוא בעיקר מעציב. כי אתה יודע שהשריון הבא שלך יצטרך להיות אטום יותר.