צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פשוט ככה

דו שיח שלי עם עצמי.
דעתנות תתקבל בברכה,
צרות מחשבה, קצת פחות.
לפני 4 שנים. 5 במאי 2020 בשעה 14:08

הבדידות הכי בודדת היא להיות בין אנשים שאוהבים אותך אבל לא מבינים אותך.

 

הצעקות שלך נספגות בג'לי של אמפתיה.
הכאב שלך נתקל בקיר של מילים מכילות חסרות עומק.
הכעס שלך מתמוסס מול חיבוקים שחונקים אותך.

 

אתה רוצה לצעוק אבל יודע שהם יחשבו שאתה צוחק. אתה רוצה לכאוב אבל יודע שהם יחשבו שזו תקופה חולפת.


אפילו את הסיפוק שבלכעוס על העולם האטום אין לך. אין טעם לכעוס. הם לא רעים. הם אפילו טובים,
אבל הם פשוט, לא.

 

הביחד שלהם הוא ההכי לבד שלך.

שיקצע - וואו אתה פשוט וואו
לפני 3 שנים
Lady Galadriel - מה שתיארת כאן צריך להכנס מתחת להגדרת ה DSM של דיכאון...
והבדידות המזהרת שעוטפת אותו.
לפני שנתיים
Zodiac - יש לך קשרים?
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י