זה תמיד מצחיק, מה שהמוח שלנו מקשר לאהבה.
אצל כל אחד מאיתנו זה שונה, אצלי זה קשור לאוכל, ובאופן ספציפי, אהבה רומנטית היא תבשלים עמוקים, שבזמנים רחוקים היו מבשלים על פתיליה, והיום קיבלו תפנית מעניינת בשילוב של בישול על גז, אפייה בתנור ויין שהגיע כל הדרך מאיטליה. אז היום קר, וזה מעסיק אותי. אז החלטתי לתת לדמעות שלי ליפול לתוך סיר הברזל היצוק שקיבלתי מהשכנה שלי, סימה, שתמיד דואגת לראות שאני בסדר. והיום אני צריכה את הנחמה של סימה. ואני קוצצת ובוכה, בשקט, לוחשת מעין תפילה קטנה לשלומך. ואני שופכת שמן לסיר ואני נזכרת איך אתה אוהב לחבק אותי מאחור כשאני נותנת לנשמה שלי להתבטא על המחבת. ואני פותחת את בקבוק היין ונזכרת בצחוק שלך כשאתה רואה אותי רוקדת שיכורה. ואני מוסיפה את הציר ומדמיינת איך נתחבק כשתחזור, איך תערסל לי את הפנים ותעביר לי אגודל קר על השפתיים. ואני מוסיפה את הטימין ומדמיינת איך תשב ליד השולחן, יד אחת שלך תחזיק את שלי והיד השנייה תתעסק בזלילה. ואני מכסה את הסיר ומדמיינת איך אתה תחבק אותי בלילה מתחת לפוך.
והמלאכה הסתיימה, ואני חוזרת לספה, כי אתה לא כאן.
