למה אני כותבת בלוג בכלל?

בחרתי להעלם. לא כי היה לי רע ולא כי היה לי טוב. בחרתי להעלם כי כזו אני. כי יכול להיות שמילה שאמרת הקפיצה זיכרון קשה מהעבר. כי יכול להיות שהבעות הפנים שלך הזכירו לי אנשים שאני לא רוצה לזכור. ואני חושבת שכבר הבנת שאני מצולקת, אז אני מקווה שמקום בך הפנים שתשובה אמיתית אתה לא תקבל. אני מאוד מצטערת, באמת מצטערת מעומק ליבי הקר והריק. אני עובדת על זה, על לתת תשובות אמיתיות, על להתמודד עם מה שלא נוח לי. אתה צריך להכיל את העובדה שזה מנגנון ההגנה שלי, שהתפתח אחרי שנים ארוכות של כאב, והוא לא ישתנה בקרוב. מקווה שלא תכעס עליי יותר ממה שאתה כבר כועס.
אולי בגלגול אחר.