בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

משחק עם בובות

לפני 6 חודשים. 30 באפריל 2024 בשעה 18:14

לפעמים....רק לעיתים...אני חושב על אותם נשים שהכרתי שהיה להם דגדגן גדול.(לא קטן פצפון שמתחבא)-אלה כזה בולט חזק ומתחזק.

שבקטע מסוים ב 69 הוא יכול היה להוציא לי עין.

 

אז למה נזכרתי ??

כי כמו שלי היה כאב ביצים היום היום(מאז גיל 14 לא היה לי)...קיוויתי מאוד שהיא גם, סובלת מכאב שחלות...וגם עכשיו עוד הבטן שלה מרגישה איזור קשה בפנים עמוק...שלא משנה כמה היא מאוננת זה כואב ומציק ולא מאפשר לישון.

 

מסקנות לעתיד...

לא מתחרמנים!

שומרים נגיעה...

או 

 

 

 

אין או-

אהבתי את השומרים נגיעה!

זין עליה....כואב לי הבטן

 

לפני 6 חודשים. 30 באפריל 2024 בשעה 2:00

אז לאחרונה יש לי רומן לא ברור עם גרמניה נוצריה אוהבת ישראל שהכרתי במפתיע .מפה לשם נוצר חיבור הזוי שבו אני מלמד אותה פילוסופיה יהודית...והיא מתאהבת במטרה(בי)...יש לה לוק בתולי ולתומי חשבתי שבחורה בת 40 יש עליה ניסיון...אז התחלתי לבצע על התחת שלה כמה מהלכים...ומפה לשם מצאנו את עצמנו מתחרמנים כאילו אין מחר...ככה חלפו להם כמה ימים של חירמונים ואז זה היכה בי ..שאני הבחור השלישי בכל חייה שנגע בה.ווואו זה שוק עם מלא אחריות.... למזלי הגיעו חגים ונוצר ריחוק פיזי מה שמקל על החרמנות.. אז בכללי הערצה שלה אלי מטורפת ..עיניים נשואות למעלה וכל מה שארצה להאכיל אותה היא תבלע בשקיקה...מצד שני יש בי אחריות וכאלה ...מצד שלישי...גרמניה נוצריה ,אני חש נוח לזיין אותם בתחת בלי להזיל דימעה.. בקיצור תחושות מורכבות. לאחרונה שיחקתי לה במוח מרחוק...היא ניטרפה. זה רק גורם לי לחשוב שוב ...כי זה כל-כך קל.

 

טוב נראה לאן זה יוביל ..

לפני שנה. 20 במאי 2023 בשעה 7:03

דברים שרציתי לומר

 

 

לאחרונה אני מרגיש תקוע

כמו צמח שלא גדל

כאילו גדל-אבל ממש לאט

עברו חלפו הימים והדרך סהכ בסדר-לא וואו אבל בסדר

אני רוצה שהכל יתחיל לרוץ...

יש לי כלכך הרבה רעיונות עיסקיים ומידי יום מתווספים עוד רעיונות ויזמיות

הבעיה שנוצרה זה הקצב...

התחושה שהכל זז לאט מידי

 

אבל בוא נהייה לרגע אובייקטיבים-הכל זז בקצב אש-

אבל התחושות אצלי שהכל תקוע ובקושי זז

אולי בגלל שהמחשבות שלי  מאוד מהירות חדות וחזקות.

ואני מצפה שהכל יעוף יותר מהר מהמציאות.

 

לאחרונה היו לי המון מחשבות על כסף-לא על מעט כסף....-לא על הרבה כסף...-אלה מחשבות על המון כסף...

ברמות של חדרים מלאים שטרות...ברמות של מזוודות של מליונים.

לאחרונה גם החלטתי להתמקד במחשבות על העושר העצום שאני רוצה לחוות...ולא רק על ערמות הכסף.

ולא-לא חסר לי כלום....ועדין יש לי רצון להספיק עוד בגלגול הזה לעשות הרבה יותר ממה שאני עושה.

 

עוד דבר שהגעתי למסקנה ברורה-שאני רוצה צעירות וצעירים בחיי

כאלה שהטיפשות והשכל מעורבבים ביחד-כאלה חסרי הפחד...עם המון תשוקה וחלומות... 

אין לי סבלנות לבוגרים שעסוקים בפחדים שלהם-כלה יש סביבי בערמות...

החלטה אסטרטגית להיות מוקף באנרגיה צעירה חסרת פחד ומעצורים.

 

זה טוב לי מכל מיני סיבות והעיקר-זה משאיר אותי חד צעיר מחשבתית...ומאתגר לי את הזין.

 

אומנם עדין לא חלפה חצי שנה אבל אני כבר עורך סוג של חשבון נפש...

זה חשוב לי-בגלל הרצון שלי לשיפור תמידי.

 

לאחרונה נפלתי רגשית בכמה רגעים

זה לא עשה לי טוב...

 

החיים קצרים מידי .

לחיי הישבנים שבדרך...ולחיי העושר הפנימי והחיצוני--יש לנו חצי שנה לשפר ביצועים

 

בהצלחה לכולנו

 

 

לפני שנה. 25 באפריל 2023 בשעה 5:50

אני רוצה לקחת..בכוח.!

 

רק טיפשה נותנת....

 

רק שיפחה מעניקה.

 

ומילדה טובה-לוקחים בכוח

לפני שנה. 25 באפריל 2023 בשעה 3:49

אני פשוט אוהב לשמוע אותך כואבת

לפני שנה. 24 באפריל 2023 בשעה 12:54

אז סיפורנו מתחיל בחטיבת הבניים

השנה 1986 אני בכיתה ט .

מלכת השכבה ...אנחנו היינו חברים טובים ממש. אבא שלה נפטר שנתיים קודם... משנה שעברה -כיתה ח היא היתה מסתובבת עם הגדולים. חברה מ"יב היו באים עם אופנועים לקחת ולהחזיר אותה או סתם לעשות רעש כדי שתרד למטה...היא היתה ילדה טובה ...לא היתה אומרת לא לאף אחד. היא שכבה עם כולם בגיל מאוד צעיר.ולי ולה היתה שפה משותפת בעיניני זיונים.היא ידעה שהיא מזדיין עם המדריך ואני ידעתי שיש רשימה של גברים שהיא מוצצת ומזדיינת איתם.

כיתה ט סיימנו את הלימודים-רוב החברה שהיו באים על אופנעים לאסוף אותה כבר לא באים...כולם בלבנון. ואנחנו חוזרים הביתה הצתרפה אלינו עוד שכנה..זאת צעידה ארוכה גרנו 45 דקות מבית הספר...אחרי קיצור דרך הפרדס...באותו יום בקיץ הגיע אחד האופנועים-בחור יפה טוהר...הוא היה בלונדיני עם שיער ארוך חתיך על.באותו יום הוא הגיע אחרי שהוא סיים טירונות בגולני.שיער קצר שרירי נראה טוב-היא ממש שמחה לקראתו...קפצה עליו והם התנשקו.-לדעתי היא אהבה אותו יותר מכולם-ולמעשה מאחרי הגיוס הוא היחידי שהמשיך לבוא לבקר אותה.

בהמשך הצעידה הביתה הוא הרשים אותנו עם הידע העצום שלו בעיני צבא,ושתיכף תהייה מלחמה גדולה עם סוריה-ושמזיזים כוחות(זה הרשים אותנו  שחייל מגלה לנו סודות צבאים-לימים הבנו שלא היה לו שמץ של מושג...)

הגענו לבית שלה-והיא עלתה איתו הביתה...הוא סחב לה את הילקוט והיא הבטיחה לו ארוחת צהריים ומקלחת כי הוא מסריח.(אני ידעתי שהיא תזדיין איתו כי הבית היה רייק ואמא שלה שעבדה בשתי עבודות תחזור ממש מאוחר.

 

הלכתי עם השכנה שלי עד לבית שלנו-ובדרך ריכלנו על זה שהיא מחליפה אותם כמו גרביים-ושהיא לא היתה עושה דברים כאלה

אם אבא שלה היה חי.

 

חלפו שלושה חודשים ויום אחד המנהלת נכנסת..לוחשת משהו למורה...שקוראת לחברה לי ואומרת לה לצאת רגע.בחוץ שומעים צרחות שבר...המנהלת הודיעה לה שחבר שלה נהרג בלבנון.-כל הכיתה התחילה לבכות כמו תינוקות...ואני ידעתי כמה שהיא שבורה...

 

הימים חלפו ואיתו הזכרון והכל התכהה והיא התבגרה.

בזכות פייסבוק נפגשנו לשיחה על אה ועל דה...היא חזרה בתשובה נהייתה חרדית(בעלה אין לו מושג מה עבר עליה בנעוריה)...היום כבר סבתא צעירה....היא עדין נשארה מלכת השכבה...היא יפת טוהר...כריזמתית...והיא עברה הרבה בכי צער ואובדן בחייה... זכרונות על חוויות ילדות משותפות יש לנו למכביר.-לא פתחנו אותם כדי לא לכאוב...אמא שלה נשארה אלמנה גלמודה כל חייה....ונפטרה ממחלה קשה.

 

עד היום אני זוכר את הדיווח שלו על המלחמה הקרבה-אני זוכר כל מילה-כאילו נבואה של אלוהים חיים נמסרה לי.

יהי זכרו ברוך.

לפני שנה. 24 באפריל 2023 בשעה 3:54

יושב לי על הראש כמה פוסטים שרציתי לשתף מתקופת הצבא.קבלו את הראשון

 

על חבר יקר שממש אהבתי שחרט על ידו את שם אהובתו עם זכוכית...והוא דימם כמו מפגר...ולא הצלחתי להבין מה הוא אוהב אותה כלכך-שוחחנו לתוך הלילה אחרי שחבשתי לו את היד...וגיליתי שגידלתי מפלצת....שבוע אחרי השיחה שלנו הוא התחיל לזיין כל מה שזז....זאת שנחרטה על היד הגלידה לאט לאט...והוא פשוט חדר לכל מי שרק חייכה לידו.

ובצבא כמו בצבא....הם היו שמנות  דוחות מכוערות יפות כוסיות  מכל הצבעים וכל המינים....הם לא אמר לאף אחד שהיא בלעדית אבל  הוא חגג כל יום עם אחת אחרת... נשות קבע וסדריניקיות כולם היו איתו....היה לו חיוך כובש.... וכריזמה מטורפת.

כולם זכרו סיפורים עליו..כל הבסיס דיבר עליו שהוא זיין על הדשא מישהי באנאלי והיא צרחה...וכיתת כוננות קפצה החוצה בטירוף להבין את מי אונסים ואז ראו אותו מחייך אליהם וממשיך לזיין ואומר זה אני הכל בסדר...הבחורה-אשת קבע מתה מבושה...

 

או אותה משקית חן שהוא היה מזיין והיתה משתוללת איך שהיא עושה מסדר במגורי חן 90 אחוז מהבחורות מחזיקות תמונות שלו על יד המיטה.

 

במלחמת המפרץ נלחצת מאוד...פחדת מהטילים הכימיים-היית בטוח שכולנו נמות.אני לא יודע עם זה בגלל הגנים המרוקאים שלך אבל היה קל להלחיץ ולהפחיד אותך... ואנחנו חבריך הקרובים ביותר התעללנו בך כמו שרק חיילים יודעים להתעלל.

 

באיזה שלב החלטת להתמסד ולמעשה צמצמת את כמו הבחורות לרשימה של 15 בחורות-באותה תקופה ללכת איתך לחלביה היה סיפור מסובך...הם היו אורבות לך לפגוש אותך...עד שלבסוף נשארת סגור בחדר ואנחנו היינו קונים בשבילך...

השיא היה השקמיסטית הערסית בגודל של מקרר שגם אותה זיינת-הודיעה  שהיא באה לישון איתך היום...לא הפריע לה שהיינו 4 גברים בחדר. היא טרפה אותך כאילו היית מעדן חלב...ואיימה עלינו עם סיגריה בוערת שמי שידבר היא תכבה לו סיגריה בעין.

 

בסוף מישהי הצליחה לתפוס אותך....לא הצלחנו להבין מה מצאת בה...אבל שמחנו שנרגעת...שהודעת שאתה מתחתן אבל כבד נפל על מגורי חן...ואנחנו נשמנו לרווחה.

שנולדה לך התינוקת היית מאושר...אבל צעיר,ילד שכמוך שרק נכנס לקבע....

 

ששמענו על האסון-מייד דברנו כל החברים והיה ברור שאתה בין ההרוגים הרבים.

לוויה עצובה בכי בלי סוף.שעות ארוכות אחרי שכולם הלכו...בחורות רבות ישבו על יד הקבר הטרי ולא מסוגלות ללכת.

אבל כבד קשה מנשוא...החיוך האישיות הכובשת...היית חבר ואהוב על כולם.

אחד מהאנשים שהערצתי-למדתי מימך המון.

מודה -לעיתים אני נזכר בתקופה ומתגעגע אליך...-

 

 

 

 

 

לפני 12 שנה יצרתי קשר עם הבת שלך -האמא התחתנה אבל הבת שהיתה תינוקת בזמן שנהרגת לא הכירה אותך...דיברנו שעות...היא התגייסה ליחידה שלנו.היה מרגש לראות את הניצוצות שלך בתוכה.

 

 

 

עכשיו נשאר רק זכרון-ואתה עוד דמות שהיתה ואיננה.

לפני שנה. 23 באפריל 2023 בשעה 11:27

כי זה נעים...

וכי לא צריך לטרוח סביב אף אחת שתעשה לי נעים.

 

 

 

זמין ופשוט

 

לפני שנה. 21 באפריל 2023 בשעה 3:51

נפגשנו עם זוג צרפתים .

 

מגעיל כמו שלא תוכלו לתאר

 

לפני שנה. 19 באפריל 2023 בשעה 16:27

אנאלי בקטנה...

היא היתה קטנה מידי לאנאלי...