יושב לי על הראש כמה פוסטים שרציתי לשתף מתקופת הצבא.קבלו את הראשון
על חבר יקר שממש אהבתי שחרט על ידו את שם אהובתו עם זכוכית...והוא דימם כמו מפגר...ולא הצלחתי להבין מה הוא אוהב אותה כלכך-שוחחנו לתוך הלילה אחרי שחבשתי לו את היד...וגיליתי שגידלתי מפלצת....שבוע אחרי השיחה שלנו הוא התחיל לזיין כל מה שזז....זאת שנחרטה על היד הגלידה לאט לאט...והוא פשוט חדר לכל מי שרק חייכה לידו.
ובצבא כמו בצבא....הם היו שמנות דוחות מכוערות יפות כוסיות מכל הצבעים וכל המינים....הם לא אמר לאף אחד שהיא בלעדית אבל הוא חגג כל יום עם אחת אחרת... נשות קבע וסדריניקיות כולם היו איתו....היה לו חיוך כובש.... וכריזמה מטורפת.
כולם זכרו סיפורים עליו..כל הבסיס דיבר עליו שהוא זיין על הדשא מישהי באנאלי והיא צרחה...וכיתת כוננות קפצה החוצה בטירוף להבין את מי אונסים ואז ראו אותו מחייך אליהם וממשיך לזיין ואומר זה אני הכל בסדר...הבחורה-אשת קבע מתה מבושה...
או אותה משקית חן שהוא היה מזיין והיתה משתוללת איך שהיא עושה מסדר במגורי חן 90 אחוז מהבחורות מחזיקות תמונות שלו על יד המיטה.
במלחמת המפרץ נלחצת מאוד...פחדת מהטילים הכימיים-היית בטוח שכולנו נמות.אני לא יודע עם זה בגלל הגנים המרוקאים שלך אבל היה קל להלחיץ ולהפחיד אותך... ואנחנו חבריך הקרובים ביותר התעללנו בך כמו שרק חיילים יודעים להתעלל.
באיזה שלב החלטת להתמסד ולמעשה צמצמת את כמו הבחורות לרשימה של 15 בחורות-באותה תקופה ללכת איתך לחלביה היה סיפור מסובך...הם היו אורבות לך לפגוש אותך...עד שלבסוף נשארת סגור בחדר ואנחנו היינו קונים בשבילך...
השיא היה השקמיסטית הערסית בגודל של מקרר שגם אותה זיינת-הודיעה שהיא באה לישון איתך היום...לא הפריע לה שהיינו 4 גברים בחדר. היא טרפה אותך כאילו היית מעדן חלב...ואיימה עלינו עם סיגריה בוערת שמי שידבר היא תכבה לו סיגריה בעין.
בסוף מישהי הצליחה לתפוס אותך....לא הצלחנו להבין מה מצאת בה...אבל שמחנו שנרגעת...שהודעת שאתה מתחתן אבל כבד נפל על מגורי חן...ואנחנו נשמנו לרווחה.
שנולדה לך התינוקת היית מאושר...אבל צעיר,ילד שכמוך שרק נכנס לקבע....
ששמענו על האסון-מייד דברנו כל החברים והיה ברור שאתה בין ההרוגים הרבים.
לוויה עצובה בכי בלי סוף.שעות ארוכות אחרי שכולם הלכו...בחורות רבות ישבו על יד הקבר הטרי ולא מסוגלות ללכת.
אבל כבד קשה מנשוא...החיוך האישיות הכובשת...היית חבר ואהוב על כולם.
אחד מהאנשים שהערצתי-למדתי מימך המון.
מודה -לעיתים אני נזכר בתקופה ומתגעגע אליך...-
לפני 12 שנה יצרתי קשר עם הבת שלך -האמא התחתנה אבל הבת שהיתה תינוקת בזמן שנהרגת לא הכירה אותך...דיברנו שעות...היא התגייסה ליחידה שלנו.היה מרגש לראות את הניצוצות שלך בתוכה.
עכשיו נשאר רק זכרון-ואתה עוד דמות שהיתה ואיננה.
