טעימה ממני..

מעולם לא הקשבתי למילים לפני הגירסה הזאת... מהמם! 

עם צליל מיתר שמתנגן
אני חושב עלייך
מרגיש כמה שזה עצוב
להיות כאן בלעדייך
לו רק היית פה
הכל היה אחרת
אצלי כבר כלום לא מובן
אצלי בלב יש סדק.

תראי אותי כמו מטורף
שרק רוצה אלייך.
או אולי סתם בחור עיוור
שמדמיין לו את פנייך
וזה קשה שאת פה לא עוברת
אל תאמרי לי שאת לכאן כבר לא חוזרת.

לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך
כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך
תראי אותי כמו ילד שכואב לו
חבקי אותי אני כבר מתמוטט פה.

בכל יום שבא והולך
אני שוב קורא אלייך
ומקווה שעוד תמצאי לי מקום
בין זרועותייך
תדעי שכאן יכול להיות אחרת
אל תותרי עלי תאמרי שאת חוזרת.

לא אל תוותרי...

שנים לא הייתי במועדון לילה.

אחרי חודשים רבים של תכנונים כושלים.

אתמול זה סוף, סוף קרא!

זה התחיל בהצצה קטנה בדנג'אן והמשיך לעוד שתי מועדונים שונים לחלוטין. 

מהרגע שלבשתי את שמלת המיני השחורה, הרגשתי שחזרתי בזמן. 

כמות הזכרים שניגשו אלי הייתה מוגזמת.. 

בהתחלה זה החמיא לי מאוד.

אבל בשלב מסויים זה כבר התחיל ממש להעיק. 

לא, אני לא בזוגיות. 

כן, אני מאוד נמשכת לגברים.

אז למה בעצם לא זרמתי עם אף אחד? 

חלקם היו ממש חתיכים. 

ובכל זאת.. אפילו צ'אנס קטן לא נתתי. 

אז התחלתי לרקוד כמו מטורפת.. 

כל האגרסיות של החודש האחרון הוצאתי בריקוד. 

בכל פעם שהרמתי את הראש ראיתי עוד זוג עניים חדשות שמנסות ליצור קשר עם שלי.. מחפשות ממני איתות אוקיי להסתער. 

אני עד עכשיו לא מצליחה להבין, מה באמת קרה לי. למה אני לא נותנת לאף אחד להיכנס לחיי. 

בכל זאת . . כמה זמן אפשר להישאר ללא סקס??! 

Been there done that

 😐 And didn't like it 

נמצאת בפרשת דרכים, דרוכה ומוכנה.

ממש עוד רגע מתחילה לה מלחמה.

מוצאת את עצמי בשבועיים של הכנות.

מנטרלת כל מטרד בדרך שהופך למכשול.

נועלת את הלב יחד עם כל הרגשות.

וממש כמו לוחמת אמיתית לובשת את השריון. 

הנה עוד רגע זה מגיע ממש עוד קצת . . 

אני שומעת אותם באים, כל ה אינסטינקטים כבר מאותתים. 

הנה זה מגיע, עוד רגע הם כאן . . 

מעניין איזה צלקות הם ישאירו הפעם !

שעת לילה מאוחרת. מתקבלת הודעה מלוות בקולות ותאורה שלא מביישת מועדון לילה סוער בתל אביב.
אני קופצת להשתיק את הנייד לפני שכל הבית התעורר ועל הדרך מציצה עם בכלל היא שווה קריאה..

" אהבה איפה את? אני בארץ! "

זה היה חבר טוב שעבר להתגורר בחו"ל וסוף, סוף קפץ לביקור.

למחרת כבר נפגשנו, מהרגע שירדתי מהרכב העניים שלו לא ירדו ממני..
הרגשתי כאילו הוא טורף אותי בכל רגע נטון.

בפעם האחרונה שנפגשנו הייתי אחרי לידה פלוס 15 קילו יותר.

העובדה שהוא נשוי לא מנעה ממנו להצמד אלי קצת יותר מידיי.
כשנפרדנו לשלום, הוא חיבק אותי חזק, חזק כדי להרגיש את שדיי וכאשר התרחקתי מעט הוא תפס אותי ביישבן והצמיד אותי אליו בחוזקה מכדי שארגיש את הזיקפה המטורפת שהוא מתמודד איתה מתחילת הערב.

מעולם לא נמשכתי אליו.
אבל משהו באגרסיביות שלו יחד עם החוצפה המטורפת, הדליק אותי.

 העובדה שחיי המין שלי רדומים מאוד לאחרונה, לא הקלה על המצב. 
אבל אני אדם ישר והגון מידיי.
אספתי את עצמי ואת כל החרמנות שהייתה בי ולחשתי לו באוזן..

" בגילגול הבא אני לא מוותרת . עכשיו שחרר! "
נכנסתי לרכב מלאה בזרמים ודמעות.
האם כאן הסתיימה לה ידידות של שנים?
האם בכלל יש דבר כזה ידידים?

בזמן הנסיעה אני מחליטה לנקות קצת את הראש.
אולי אלך לאיזה סרט טוב?!
מחפשת קורבן שישעשע אותי.
שולחת הודעה לאיזה ידיד לא משמעותי במיוחד. " ממצב, יש לך תוכניות להיום?"
לא עוברת דקה והוא מצלצל..
היי מותק מה איתך? מה.. למה שאלת מה אני עושה היום? מה בא לך לנשנש אותי?!?!

מהההה???????
איזה מין גבר אתה?
לנשנש? מה אתה שוקולד?
גם אם הייתה הגבר האחרון בעולם, לא נראה לי שהייתי כלל מסוגלת לתת לך לגעת בי.. באאא. בחילה!
לא... רציתי לשאול אם בא לך סרט.. אבל אני כבר מוותרת.

מצאתי את עצמי לבד, עייפה וחרמנית עם אלף ואחד שאלות.
יש בכלל דבר כזה ידידים?

"אני לא יודע אם את יודעת
לאהוב אותי כמו שאני
לא יודע אם אני יודע
לאהוב אותך כמו שאת.

אני לוקח בחזרה דברים קשים נורא
שאמרתי לך ואמרת גם לי
כי כל מילה היא כמו סטירה
כמו דקירה
כל מילה שנאמרה.

אולי טעיתי ולא ראיתי
אולי אהבת אותי בדרך שלך
אם יכולתי רק לדעת
אולי הייתי נרגע ונח.

אני לוקח בחזרה דברים קשים נורא
שאמרתי לך ואמרת גם לי
כי כל מילה היא כמו סטירה
כמו דקירה
כל מילה שנאמרה"

מילה אחת לפעמים משנה הכל. 

כמו ציפור הנפש, אני שומרת במגירות כל מילה שנאמרה לי ופגעה בי . . .

ככל שהשנים עוברות אני מתפלא לגלות כמו כוחות זה מצריך ממני. 

הבעיה, שהמילים הטובות לא מחליפות את הרעות אצלי.. 

הם פשוט גורמות לי להיות יותר פגיעה ויותר רגישה. 

זה מדהים איך פיתחתי סוג של טאקטיקת השרדות מפני אותם מילים.

שנים של מערכות יחסים נוראיות. 

איך שהוא תמיד מצאתי את דרכי החוצה מהם בעזרת מילה אחת שנאמרה ולעולם לא תשכח.

הם היו מאלפים אותי לשתוק ולא לענות.. 

אחרת הם היו מענשים אותי. רק מבלי להודות בך.. מבלי לשאת "בטוהר המילה"

אחרי כמעט שנה "בחופשי" אני יכולה ממש למחאו לעצמי כפיים. 

את אדם   - ח ו פ ש י -

עד שהכרתי אותך... 

והצלחת לערבב מחדש משהו בפנים. 

אבל רק לרגע אני עוצרת הכל. 

הפעם אין לי כבר כוח למשחקים. . 

אין לי מקום בחיי למשחקים.

אני כבר לא ילדה.. אני אישה!

ויש משחקים  שאני מעדיפה להשאיר למיטה. 

אלה הן מילותיי האחרונות.. 

כי הייתה לך את ההזדמנות והחמצת אותה!