צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

טעימה ממני..

לפני 6 שנים. 1 ביוני 2018 בשעה 11:16

כל 32 שנות חיי חונכתי בדרך מאוד ברורה לגבי רכוש (חומר).

לא מאמינה בשייכות חומרית כלל! 

באתי לעולם הזה עירומה וכך גם אלך ממנו.

כנ"ל לגבי תפיסתי לגבי יצורים חיים למנהם. 

אם למשהו לא טוב בחברתי אני לא אקשור אותו בשרשרת.. לא אנעל אותו בבית.. 

לא אבזבז רגע אחד מחיי עם כל נשמה שלא טוב לה בחברתי. 

 

אבל אני אדם... וגם אנשים "כמוני" חוטאים לפעמיים. 

 

אז לאחרונה אני מודה, נקשרתי לפרט חומרי  בחיי. 

 

כן, כן.. ממש פיתחתי אובססיה ואף נהייתי רכושנית מידיי.

 

הריי איך אפשר בכלל לעמוד בפיתוי של  180 מטר רוחב ו200 מטר אורך? 

 

במיוחד שהיא לובשת סדינים נקיים ממאה אחוז כותנה וריח של בדין מתמלא בכל החדר??! 

 

מוצאת את עצמי יותר מפעם ביום מפנטזת על הרגע שאני נכנסת לחדרי מדליקה מזגן על 19 מעלות כשהכל חושך ומחליקה עירומה למיטה החלומית שלי...

 

מתפרסת מתגלגלת ומחבקת מלא כריות. 

רגועה, שלבה, מדמיינת אותך לידי ונכנסת לשינה עמוקה.

 

שבת שלום :)

לפני 6 שנים. 1 ביוני 2018 בשעה 7:10

כשהבוקר מתחיל בצורה מושלמת ודמותך אותי רודפת . .  .  .   .   .

 

לפני 6 שנים. 12 במאי 2018 בשעה 1:23

שוכבת על הספה עם טישרט ותחתונים. מקשיבה לגשם שהולך ומתחזק.. ברקע ניגון סקסופון וכל גופי בוער. מכבה את האורות ומדליקה מזגן. אבל עדיין חם לי. לא גמרתי כבר כמה חודשים. הגוף בסטרס מאירועי העבר ומסרב להשתחרר ולתת צ'אנס לגבר חדש. 

מדליקה ג'יונט ונשכבת על הגב. 

נותנת למחשבות להתרוצץ לי חופשי בראש, ללא כל מעצורים. 

לאט, לאט מחליקה את ידי מתחת לתחתונים ומתחילה לדמיין אותך קושר את ידיי למיטתך ומצווה עלי לצפות בך אוכל אותי. מלקק ונושך, מעביר כל אצבע ואצבע שלך על גופי בשקיקה מטורפת לראות אותי רועדת מרוב הנאה ואז בשניה שאני הכי לא מצפה. אתה חודר אלי חזק ובמהירות.

לוחש לי באוזן את שלי, מה את לא מבינה.?!

באותו הרגע הכל נקטע לי. 

התחלתי שוב לצאת מריכוז ולחזור לאותו חלום ילדות, על צריף מעץ עם חלון גדול שמשקיף על ים סוהר.

אפשר ממש להרגיש ולשמוע את הגלים מתנפצים על זכוכית החלון הישן. 

אז פתאום דמותך גם לשם אותי רודפת. 

אני צופה בך מהופנטת.

אתה מוסיף עצים לקמין ומסתכל ישר לתוך עיניי כאשר האור היחד בחדר הוא אור הקמין.

אתה ניגש אלי ומפשיט אותי.

נשכבים ערומים על הריצפה וראשי מוטל על גופך החם. 

אתה מלטף אותי ולוחש:

"לילה טוב קטנה, לילה טוב יפה שלי.

תדמייני אותי כאן, ממש בעוד רגע אני בא".

 

 

לפני 6 שנים. 24 באפריל 2018 בשעה 17:00

לפני 6 שנים. 22 באפריל 2018 בשעה 20:04

Home, home again
I like to be here when I can
And when I come home cold and tired
Its good to warm my bones beside the fire
Far away across the field
The tolling of the iron bell
Calls the faithful to their knees
To hear the softly spoken magic spells

לפני 6 שנים. 22 באפריל 2018 בשעה 14:53

לקחת את ידי מבלי לשאול. 

לרגע לא נתת לי להרגיש חסרת ביטחון. 

הובלת אותי לתוך עולמך העפל.

בשקט, בשקט הוספת בכל מפגש שלנו עוד נגיעה חדה. דאגת להשאיר לי סימנים בכל גופי. 

בהתחלה זה הבהיל אותי מאוד. 

אתה משוויץ ומתהדר בכל שיחה שלנו על זה שאתה סדיסט וותיק עם ניסיון של שנים..! אבל אחרי כל מפגש שלנו, הייתי מוצאת את עצמי רועדת, מפוחדת עם דמעות. 

איפה אתה הייתה מפלצת שלי? 

אתה לא יודע שמכדי להכניס אותי לעולמך אתה צריך ללוות אותי עד השניה האחרונה?!

 

עכשיו אתה טוען שאני מי שאני לא. שולח מסרים כפולים ומתכחש לעובדה שאני זאת שבכלל משנה אותך!