החליטו לשחק לי בראש
אחר כך הם לקחו את הלב וריסקו אותו למיליון חלקים.
את הנשמה שלי הם דוקרים בכל פעם מחדש, ממש כמו בובת וודו.
כן, אני הצעצוע שלהם..
ממש עושים עלי את הסטאג'!
כשאני מדממת מבפני הם הכי מאושרים.
מנסים לדחוף קלישאות, כאילו רק אתמול הפכתי לאמא.
ארבע וחצי שנים מסריחות, שאני מחכה לרגע הזה . לרגע שאוכל לישון במיטה אחת עם כל ילדיי.
שאוכל לכסות אותם בלילה.. להסניף אחד, אחד. ואולי סוף, סוף אשן לילה שלם בשקט, בשלווה, בידיעה שהם כולם בטוחים וטוב להם.
זה היה אמור להיות החלק הראשון בפאזל של החיים החדשים שלנו.
אבל הם ירו בי הפעם חזק וכאב מידיי.
לא בטוח שאצליח עוד להתמודד איתם לבד.
הגיע הזמן להבשיל שרבולים ולהשיב מלחמה.
להצתייד בעו"ד מהשורה הראשונה.
לכם ילדי אני מבטיחה להמשיך להילחם עד נשמתי האחרונה.
כי אתם הגורים שלי ואין יותר מסוכנת ממני כשאני הופכת לחייה!
"תודה רבה" שהצלחתם להרוס לי את הסופ"ש כשהוא עדיין לא התחיל כלל.
יוצאת לדפוק את מה שנשאר מהראש. כי הרגתם אותי כבר!!!!