לפני 5 שנים. 28 באפריל 2019 בשעה 4:03
כל מה שאני רוצה זה לעטוף אותך
עור לעור
גוף לגוף
להריח אותך
לנשום ביחד
להרגיש את החזה שלך עולה ויורד
לאבד אותך בתוכי
לאבד בתוכך אותי...
להחדיר לתוך גופך שלווה
רוגע
ונצח של אהבה...
ככה פשוט
היא אני ומה שביניהם
מיומנו של איש חינוך.לא תמיד זה אני, לא תמיד זאת היא ולא תמיד זה מה שביניהם...
לפני 5 שנים. 23 באפריל 2019 בשעה 2:25
אחד מהם
שכשאתה חושב עליה
אתה מת
לפני 5 שנים. 19 באפריל 2019 בשעה 1:32
היא כל כך יסודית
לא יכולה אחרת
הגב תפוס מעט
התחת רעב
והתשוקה למגע מציפה אותה
שלחתי הודעה
1300 תמתיני בתחנה
תבטחי בי שלחתי (שנים לא שוחחנו)
המונית המתינה בזמן (כרגיל היא אחרה מעט)
נכנסה...
לאן שאלה? לחיפה ענה... משהו "מגע הקסם"
בכרמל...
אין לי מושג מה חשבה.
לאחר שלוש שעות היא שלחה הודעה...
מטומטם
אל תתקשר אלי בחיים!
אבל את מה שעשית בשבילי אני רוצה כל שנה...
באותה העונה!
לפני 5 שנים. 28 בינואר 2019 בשעה 2:41
היא לומדת מה זאת אהבה
יש כמה שלבים/רמות/דרגות/מצבים
היום היא למדה
שמי שאוהב אותה אוהב גם את הטעויות שלה.
לפני 5 שנים. 24 בינואר 2019 בשעה 17:20
רצוי שתשחק/י אותה קשה להשגה
לפני 6 שנים. 1 בינואר 2019 בשעה 4:20
היא חרותה לי על כל עצם
היא חרוטה לי על הלב על כל שריר
והיא יכולה לעשות עם זה מה שהיא רוצה!!!
(עבור היא היחידה של חיי)
שנה טובה
מי יתן לך רק אותי והרבה
לפני 6 שנים. 26 בדצמבר 2018 בשעה 15:47
הכאב אף פעם לא ירפה...
נשאר רק ללמוד לחיות איתו.
לפני 6 שנים. 23 בנובמבר 2018 בשעה 8:53
יש דברים שנחתמים בכתובים
יש דברים שנחתמים בקול
יש דברים שנחתמים בנשיקה
יש דברים שנחתמים בבעילה
יש דברים שנחתמים ללא נשימה...
לפני 6 שנים. 19 בנובמבר 2018 בשעה 3:17
היא יודעת שהיום ניפגש
היא יודעת שהיום היא תכאב עבורו
היא יודעת גם כמה זה חשוב לו
הכאב הזה שהיא תגיש לאדונה.
הוא ראה אותה
מיד הבינה את סיבת הפגישה ושתקה
שתקה כמו שמאולם לא שתקה.
הכניס אותה לחדר
ללא מילה אזק אותה
הכאב התחיל להזדחל לתוכה
מילת הביטחון הדהדה במוחה
הוא ללא מילה או נגיעה
חדר לתוכה ללא משחה
זעקה נפלטה מגרונה
ידעה שצדקה
הכאב הוא כבר לא שלה
לא ביקש שתספור כמו תמיד
ידע שחייבת שישמע
ועל כל הצלפת הקיין ספרה בקול
בצעקה
במכה ה-20 הבינה שיש בעיה
והוא קר מנוכר
מביט בפסים האדומים
מגביר את הכאב בחור ישבנה
ומצליף עוד ועוד
העור מתחיל להיבקע
והכאב בתוכו מתחיל להירגע
ואז נשמע קולה
די אדוני בבקשה די. חמישים ושלוש אדוני די בבקשה אדוני
ראה אותה לראשונה
הכאב בתוכו נרגע
הוא הביט בעור המבוקע
עצר
הדמעות מתוכו זלגו
טפטפו על פסי עורה הלבן
שרפו אותה
טיהרו אותה
ידעה שריפאה
הדממה עטפה את שניהם
והוא דומעה ללא הפסקה
וכל דמעה מטפטפת ומכסה את פסי הכאב שלה
וכל דמעה משחרת אותו מהכאב שלו
תודה לחשה
תודה לחש לה
לפני 6 שנים. 11 בנובמבר 2018 בשעה 1:41
אנוס אותי אדוני
כך ביקשה
ואני פיניתי יום שלם עבורה
טלפונים. הכנות מראש...רבה המהומה...
אונס עם המון אהבה...
בכל זאת הפעם הראשונה...
ואז היא מודיעה
לא יכולה....
שלא נדע...
ואני מתכנן כבר נקמה
נקמה מתוקה...
מפה לשם
כשחצות בשעון והיום בקושי נרדם
היא נכנסת לרכב...
ללא תחתון כמו תמיד כמתוכנן...
המכנס כבר לא במקום
והיד תופסת שיער המון
והפה המתוק נפתח לבליעה
לקבל את כולו לאכילה בשקיקה..
אבל לא...
נקמה מתוקה...
ילדה אהובה רק ללקק קצה של איבר
כך דקה שעה ויותר הפה פרוץ,
מטפטף לו הרוק מעל קצה הזכר
והיא מבקשת,
לטעום את כולו לתוכה!
ואני בנקמה מתוקה...
נותן לה מעט מכול המנה..
וכשהיא מבקשת בתחינה
והרוק כבר מציף את המכונה
באחת הכל נחלק לתוכה
יונקת שותה ולוחשת תודה
על מתיקותה של הנקמה.
(אבל האמת לאמיתה הכל הסתיים במריבה איומה. שבסיומה נשלחה תמונה ונכתב בתוכה, שהדובי יותר חמוד ממך)