שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

היא אני ומה שביניהם

מיומנו של איש חינוך.
לא תמיד זה אני, לא תמיד זאת היא ולא תמיד זה מה שביניהם...
לפני 5 שנים. 11 בנובמבר 2018 בשעה 1:41

אנוס אותי אדוני

כך ביקשה

ואני פיניתי יום שלם עבורה

טלפונים. הכנות מראש...רבה המהומה...

אונס עם המון אהבה...

בכל זאת הפעם הראשונה...

ואז היא מודיעה 

לא יכולה....

 שלא נדע...

ואני מתכנן כבר נקמה

נקמה מתוקה...

מפה לשם 

כשחצות בשעון והיום בקושי נרדם

היא נכנסת לרכב...

ללא תחתון כמו תמיד כמתוכנן...

המכנס כבר לא במקום

והיד תופסת שיער המון

והפה המתוק נפתח לבליעה

לקבל את כולו לאכילה בשקיקה.. 

אבל לא...

נקמה מתוקה...

ילדה אהובה רק ללקק קצה של איבר

כך דקה שעה ויותר הפה פרוץ,

מטפטף לו הרוק מעל קצה הזכר

והיא מבקשת,

לטעום את כולו לתוכה!

ואני בנקמה מתוקה...

נותן לה מעט מכול המנה.. 

וכשהיא מבקשת בתחינה

והרוק כבר מציף את המכונה

באחת הכל נחלק לתוכה

יונקת שותה ולוחשת תודה

על מתיקותה של  הנקמה.

 

 

 

(אבל האמת לאמיתה הכל הסתיים במריבה איומה. שבסיומה נשלחה תמונה ונכתב בתוכה, שהדובי יותר חמוד ממך)

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י