לפני 4 שנים. 5 ביולי 2020 בשעה 18:02
לפעמים משוטטים בעולם ורואים בו דבר אחר, שונה משראינו עד עכשיו. העולם הענק והמופלא בעל הגבהות המושלגות, הנחלים, המדשאות. אין באמת גבולות בין מדינה למדינה, יש עולם אחד, ולב, של כל אחד ואחת מאיתנו.
אני מנסה להבין את הרגע הזה, בו העולם שאנחנו מכירים מגדיל ממדיו והופך לאחר. פתאום אנחנו כל כך קטנים, ועדיין הלב שלנו, קטן מאיתנו ומכיל כל כך הרבה, אבל גם כל כך קצת, עולה על גדותיו ממציאות מצומצמת.
ואז רואים את העולם הגדול, וזה מכה בנו, בי. זה הלב הקטן והענק, משוטט בעולם, מרגיש, וחווה את הכל בעוצמות.
יש סיבה גדולה יותר שבגללה אנחנו כאן. האדם, הוא לא המרכז. הטבע המופלא, בריאת העולם, מטרתנו היא לשמור שהכל יתקיים בהרמוניה.
וסדר אמיתי בעולם מתחיל מקטן, מאיתנו, מהאדם,
ומהלב הקטן.
28-31
