סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אגם הברבורים

לפני 4 שנים. 10 באוקטובר 2020 בשעה 20:24

 לפני שלושה ימים הייתי במקום שהוא שלי. כמעט כמו עכשיו, אני במקום שהוא רק שלי. יושבת לבד על ספסל במן תעלה עם גשרים עגולים שמטפסים עליהם עלים ומתלפפים. ולפני כמה ימים, הייתי בבית המלכה, בבית השני שלי. היום הראשון היה נעים אבל קשה ועם מורדות רבות. מאז התקרית שהתרחשה בין כולנו חשתי ריחוק בעיקר מהמלך שלא הצלחתי לגשר עליו, ניסיתי להתקרב, לחבק, לנשק בכדי להראות את האהבה לצד התסכול, מה אני עושה במצב כזה? אותה שאלה שהייתה לי אז, איך אני מוצאת את החיבור? איך אני חוזרת חזרה? באותו יום בערב המלך והמלכה סיפרו לי משהו שגרם לי להתרחק יותר. היום אני כבר מבינה כמה זה חשוב וחיובי, גם לי. אז מהנקודה הזו בדיוק לא ידעתי איך להמשיך. ניסיתי ליצור שיחה עם המלך והוא הלך, התווכחנו בנינו לכדי שיחה עמוקה וחשובה. המלכה ישבה מולנו וצחקה מהתקשורת שלנו, מהפערים לצד הרצון לקרבה. נהנתי להסתכל עליה מסתכלת. כל כך יפה, ואהבתי את הקשב שלה. תקשורת היא חשובה, מצאתי מחדש את הקרבה למלך, ואני ניגשת לקשר שלנו ממקום שיותר נכון, יותר איטי. המלכה אמרה שהיא גאה בי, ישבנו ביחד בחוץ, התחבקנו, צחקנו מלא. מאותו הרגע הרגשתי כמה התקרבנו יותר, כמה המלכה אוהבת אותי אפילו יותר. למחרת היה יום מושלם, שוב עשינו הליכה עם הנסיך שיצרתי איתו תקשורת משותפת ומדהימה אפילו יותר משהייתה. הבאתי לו את מתנת יום ההולדת והוא שמח. המלכה קנתה לי ולו ברד בקיוסק שהיה בדרך והרגשתי ממש כמו הילדה שלה. כן, ברד מחזיר אותי אחורה.. עצרנו בפארק ליד לשתות את הברד, צילמנו כמה תמונות. המשכנו להאכיל את הסוסות בגזרים, צילמנו תמונה אני, המלכה, שתי הסוסות, והנסיך. אני החזקתי את הכלבה ורצתי איתה ביחד מהר. חזרנו חזרה, האווירה הייתה נעימה. חיבקתי המון את המלכה, היא לפעמים באה וחיבקה אותי מאחור. שרקתי לה בהתלהבות. המלך ואני התקרבנו, גם בשיח וגם במגע, הוא היה מאוד זהיר כשזה הגיע ללחבק אותי ולגעת והערכתי את זה מאוד, זה הפך הכל ליותר נעים, בטוח, לא לחוץ. לפני שהלכתי המלכה אימנה אותי בחוץ. פרסנו מזרון, שתינו עם בגדי ספורט. המלכה עשתה איתי חימום, הדגימה לי תרגילים, ביצעה גם בעצמה. היה רגע שעמדנו ליד עמוד ועשינו חימום לרגליים, המלכה הסתכלה עליי עם עיניה הבוהקות וחייכה, מבט של אהבה וגאווה. היא גם לחשה לי משהו ברגע הזה שהסובבים לא היו אמורים לשמוע, שכחתי מה היא לחשה אבל זה היה מפתיע וחייך גם אותי. נפרדתי מהמלך בחיבוק ונשיקה על הלחי, והמלכה חיכתה איתי בתחנת האוטובוס עד שיגיע הקו. היא חיבקה אותי, ואפילו הנסיך זרק מילות אהבה ונתן לי חיבוק, ונשיקה. מיד לפני שהגיע הקו, ביקשתי נשיקה, אבל במקום היא חיבקה אותי צמוד, אחזה בי. לחשה:״ אני אוהבת אותך״ בקול כל כך חושני, מלטף, ומתכוון. גם אני, אוהבת אותה. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י