תמיד הייתי אודט. אבל גם הברבור השחור היה בתוכי, בצורות שונות, חלקן הרסניות מאוד. לאחרונה חקרתי אודות הברבור השחור, יש המון מה ללמוד ממנו. הוא חופשי, ספונטני, יצרי, ושם את עצמו לפני הכל.
בשבועות האחרונים אני עושה סדר, שהיום קיבל נקודת מפנה יותר נראת לעין, סידרתי וניקיתי את החדר, כיבסתי את המדים, קיפלתי בגדים, בדקתי מה שלום האבוקדו הקטן שהנבטתי, נשמתי, הרפתי את הגוף, התמתחתי, התאמנתי, אכלתי כמו שצריך, מצאתי בקבוקים כמו שחיפשתי ואאסוף בקרוב ממישהי מתל אביב, אני משתדלת לא לצרוך דברים אלה למצוא יד שנייה, וכעת, הולכת לישון בזמן.
גם עם איזון יש לי בעיה. אני קיצונית במצבי הרוח שלי, קיצונית בהסתכלות שלי על העולם, קיצונית גם בשאפתנות שלי, וברגעים האלו שאני מחליטה לשנות. אני חושבת שזה נובע ממקום שאני לא רואה את הטוב שאני יוצרת, אז אני מעדיפה ליפול, רק כדי לקום, ולהרגע שאני בעלייה.
דווקא בגלל שאני לא מאוזנת אני לומדת להיות ההפך הגמור, ולהנות משני העולמות. לומדת על מדיטציה, על רוגע, כל שקט. מהסתכלות של שחור ולבן, אני רואה בכל סיטואציה את האפור, לאחר תרגול רב. לאחרונה מבינה שאני לא צריכה לראות שאני בעליה, אני תמיד בעליה, אני תמיד בטוב ושואפת להוסיף טוב למה שקיים.
אז אני יותר עושה, קצת פחות מפחדת. חושבת שכשהסתכלתי היום במראה, ראיתי מישהי אחרת, קצת שונה. אולי גם בגלל הטייץ והחולצה השחורה, הגולגול עם המסקרה שלא יצאה וקצת נמרחה למטה, שראיתי את הברבור השחור.
