לפני שנתיים. 25 במרץ 2022 בשעה 20:01
כל כמה זמן כשאני נכנסת לכאן, מדברת עם מישהו, או בכללי, חושבת, אני נכנסת לבלוג שלי ומרגישה צורך לקרוא את כולו מחדש. מהר מאוד אני מגיעה לסופו, איי שם ב2018, אחרי שעות של קריאה חוזרת, כמה? כבר הפסקתי לספור. אני אישה שעברה המון דברים בחיים, דברים לא רגילים. בטח בגלל שיש לי רגישות יתר- הערכה, כאב, חזקים יותר בעיניים שלי, עד לכדי לא ניתן להתעלם מהם, מדובר בתופעת טבע קיצונית, שיש לכתוב עליה אלף פעם, לקרוא אותה אלף פעם, להפיץ אותה ברבים. אולי הבלוג שלי הוא מאין שליחות?
על כל כך הרבה דברים כתבתי. כל מילה, כל חרוז, נוגעים בי עמוק, והרגשות עוד לא הגיעו למיצוי- בא לי לשתף את כל השירים שאני אוהבת, לשתף את כל התמונות המוצלחות של עצמי, אבל בעיקר- לשתף את המילים של ילדה-אישה, שקוראת את הבלוג של עצמה עשרות פעמים.