אגם הברבורים

מסיימת את הערב הזה, עצובה

בין כל הלחץ פיניתי לי זמן, ערב שהיה אמור להיות נעים. נסעתי לתל אביב, חיפשתי חניה כמעט שעה. שילמתי על חניה, על שתיה. היה לי דייט נוראי, מזוויע. 

ברמה שמספיקה לשבור את קש הגמל עבורי. נמאס לי לחפש שולטות, בנות בכללי. ומבנים גם נמאס לי (אדגיש שאני לא מחפשת גברים כלל וכלל!).

מרגישה כל כך מדוכאת עכשיו. כאילו כל טיפת אהבה ומשיכה בי דעכה. ואין כלום מלבד אדישות, ועצב.

אני מודיעה כאן לעצמי ולכולם, שמעכשיו אם מישהי תתחיל איתי, היא תצטרך לבוא לכאן, לשרון. אני לא נוסעת יותר למרכז עבור אף אחד. שולטת, נשלטת, וואטאבר. לא נכנסת יותר למינוס ממה שאני בגלל הזיות של אנשים.

אותי צריך להרוויח, לפלרטט, לטפח. אין מצב כזה שזה יהיה היחס אליי.

שיזדיינו כולם.

מרוקאית, וברבורה עצבנית מאוד.