אגם הברבורים

שוחה. יש שיגידו שזה טוב, כל עוד אתם בתנועה, כל עוד אתם ממשיכים לנסות. אבל מה אם אתם פשוט זזים? 

בוקר, אז צריך לקום מהמיטה. אחר כך, צריך ללכת לשיעור. בשביל השיעור, צריך לקחת את האוטו, וכשפוגשים את החבר מהלימודים, צריך להגיד ״בוקר טוב״. להגות חיוך, אחר כך, אתם כבר לא עומדים בזה ונרדמים. אחר כך, מעבירים זמן בלימודים. חוזרים הביתה עייפים, והחיים ממשיכים.

אני לא ברבורה ששוחה, אני צפה. אני מעל האגם, והרוח מזיזה אותי ממקום למקום. אולי אני שוחה באגם של פסולת, אולי הגעתי לסבכי קוצים. מה עושים בכאלה מצבים?

איך אני לא טובעת, אולי הסיפור שלי הוא להפוך את

האגם לבסוף למרחץ דמים.