לפני 5 שנים. 10 בנובמבר 2019 בשעה 15:40
יום ארוך בו הייתי לבד במשרד של ארבעה. כל העבודה הייתה עליי, כל המשימות החדשות לקראת התעסוקות הקרובות. המפקדת והקצינה סרן לא הפסיקו להזרים לי משימות למייל, דבר שאף פעם לא קורא. מצאתי את עצמי מתפעלת משרד לבד, ואף נשארת יותר מאוחר בבסיס בחדר של הסרן ויושבת איתה על עבודה סביב שמות של חיילים. חייבת להודות שהרגשתי חשובה, ואף הרגשתי סיפוק כשאמרה לי פעמיים תודה רבה על העזרה. הרגשתי חשובה כשישבתי איתה כמו שיושבות איתה כל הקצינות, הרגשתי חשובה שראיתי שאני היחידה שנשארה עד מאוחר לעשות עבודה קשה. אני אוהבת לתת מעצמי כשאני מרגישה חשובה. הלוואי ולכולם הייתי כל כך חשובה.
