שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אגם הברבורים

לפני 4 שנים. 7 באפריל 2020 בשעה 21:35

אני רוצה שהכל יעבור. אני רוצה להרדם בזרועות שלה ולחבק אותה חזק. להרגיש את הגוף הנעים שלה עוטף אותי. להרגיש מוגנת, אהובה, רצויה. להתחכך בה קלות. אני אוהבת להתנהג כמו ילדה לידה, אוהבת שהיא אוהבת את זה, אוהבת את החיבוקים שלה. לא מפסיקה לדמיין אותם. מעניין איך יהיה מחר, איך אקום? באיזה מצב רוח? כואב לי הראש ממחשבות. ומנגד, הפוך, הפיגמה, הכרית, הכל נעים יותר. מדמיינת אותה, מחבקת אותי. את המלכה שלי. אין לי מילים לתאר כמה היא מדהימה , כמה אני שמחה שאני שלה. נעים לי.

חלקה כאישה​(אחר) - כמי שהיה עד מקרטב מאד על מי שהחליט לבד להפסיק לקחת את הכדורים , בלי ייעוץ רפואי , כמעט טזה נגמר באסון טראומטי .
בטחינה , תתיעצי עם גורם מקצועי לפני כל החלטה שלך , המוח הוא איבר קשה לפענוח , והקלות שלקחת החלטה לא מקצועית עשויה להיות החלטה שאין חזרה ממנה .
אני אוהב לקרוא אותך , את הפתיחות שלך שבך , אנא ממך תתייעצי רק עם גורם רפואי מקצועי .
חג שמח יקרה
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י