סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Duality

מחשבות לילה ולילה
לפני 6 שנים. 12 ביוני 2018 בשעה 23:47

ואני בחור מוזר, אז אולי זה מה שהכי מתאים.

ותחושה מוזרה, שקשה לי להסביר. הפעם לא מדובר בריקנות, אלא סתם תחושה מוזרה ומחשבות.

היום היה BDSM בכאילו. עם נשלטת בכאילו ושולט בכאילו. אבל ידעתי שכך יהיה, כי כך סיכמתי איתה, שהיא לא באמת נשלטת, אלא רק במיטה ורק זה ורק כך.

הרבה מוטיבים מתוך הBDSM היו שם, פקודות שבוצעו על ידיה, הצלפות שהאדימו את התחת ע"י החגורה בידי, דוגי עם כיסוי עיניים בזמן שאני חונק אותה עם החגורה, דחיית אורזמות שלא באישורי וכו'.

אבל זה פשוט לא היה זה.

לא הייתה את התחושה של הBDSM. אותה תחושה שאתה השולט והיא הנשלטת, אתה אחראי על כל עולמה והיא מתמסרת אלייך. 

פשוט לא זה.

מצד שני, ביום שישי היה סקס ונילי עם מישהי שהלך לכיוון מאוד לא צפוי. חשבתי שיהיה רק מפגש מכאני.

אך לא כך היה, נשארנו ערים כל הלילה, שכבנו, צחקנו, נהננו, אכלנו, ישנו ביחד.

למחרת הלכתי, והייתי די מאושר. היה אשכרה כיף, חיבבתי את הבחורה.

המרחק בינינו גורם לקשר להיות בלתי אפשרי\לא אופטימלי בעליל. 

אבל לאותו לילה, היה פשוט כיף.

הרבה זמן מאז שהיה לי סקס בדמי, וכנראה שעוד ייקח זמן, כי זה ממש לא היה זה.

לילה מוזר

לפני 6 שנים. 6 ביוני 2018 בשעה 1:43

אני רואה את ההודעה שלך בפלאפון. את שואלת אותי ער?

אני כמובן קופץ. גם הזין נעמד.

תוך שעה כבר הייתי אצלה. סקס סטנדרטי לחלוטין. קצת דוגי קצת כאפות קצת משיכות שיער.

שום דבר מיוחד.

למה שום דבר מיוחד? כשזאת מישהי מיוחדת אני מנסה להשקיע.

משקיע בשיח על מה אוהבים ומה לא.

משקיע במחשבה.

 

כשזה לא, אז לא כזה אכפת לי. עוד מישהי לספק יצר רגעי.

אחרי שעה נוספת של התכרבלות אני אומר לה שאני עייף וצריך לסוע הביתה.

לפני שאני יוצא ממנה אני לוקח חבילת דובונים. כן דובונים, החטיף האהוב עליי מהילדות. איזה נוסטלגיה.

 

בדרך חזור ממנה אני עובר במחסום. היא גרה קצת מעבר לקו הירוק באיזה יישוב מגודר עם שומר.

כן אתם יודעים על מה אני מדבר, מהיישובים האלה שאתה צריך להעיר את השומר כדי להיכנס.

איכשהו הוא תמיד עם כרס, ותמיד ישן.

מגיע למחסום. אומר לחיילים,יאללה כבר עברתם חצי. זורק עליהם את חבילת הדובונים ומאחל להם לילה טוב.

 

ואיך מכל הלילה הזה הרגע שהרגיש לי הכי טוב היה להביא לחיילים את הדובונים?

 

 

לפני 6 שנים. 5 ביוני 2018 בשעה 13:31

את. כן את.

יפייפיה,

מתוקה,

מדהימה,

הו ואיך אני אוהב אותך במצב הזה.

כשאת על הברכיים, פלאג באחוריים, ואת הזין שלי מוצצת בלי שיניים.

התחת שלך מלא סימנים כחולים ואדומים. עדות לכיף שעשינו מקודם.

אני בעננים, כשלפתע קול עוצר אותי.

 

היא: אדוני, יש תור מאחורייך, אתה מוכן בבקשה להתקדם כבר לקופה 3?

אני: אההההה....כן כן.

המוכרת בחנות: ותוציא את היד מהמכנסיים בבקשה. לא יאה ליד ילדה קטנה. 

אני: מסתכל ימינה ורואה ילדה קטנה עם מבט מוטרד על הפנים.

 

#כוסעאמק

לפני 6 שנים. 4 ביוני 2018 בשעה 18:37

בא לי כוס. כן כוס.

כוס נוטף כזה, רטוב, עסיסי. כזה שרק מחכה לי כל היום, כזה שרק חושב עליי.

בא לי כוס וורוד.

לא לא לא אדום, ולא גם לא סגול.

כוס וורוד. טוב אולי וורדרד כזה, עם שכבות.

כוס עמוק. כזה שאפשר לנהל איתו שיחות.

כזה שעם כמה שהוא יפה מבחוץ, הוא גם יפה מבפנים.

כוס כזה, חמוד כזה, שאוהב, ושיאהב אותי בחזרה.

 

אבל לצערי, לך אין כזה. את חמודה, באמת נשמה של בחורה. 

אבל זה פשוט לא זה.

היי, לא נורא, זה בסדר. שנינו יודעים שזה רק סקס.

סקס נוטף זיעה, סקס חזק, כזה ששנינו גומרים בו ומגיעים לאורגזמה.

 

אבל לצערי ולצערך, זה כל מה שזה.

וכשאסע הביתה ב3 בלילה, בזמן שאת תשכבי במחשבות במיטה שלך, ארגיש ריקני. 

ריקנות כזאת, כמו שאני מרגיש אחרי כל מפגש שכזה. אבל זה בסדר - כי גם את מרגישה ככה.

זה בסדר כי יש עוד הרבה שמרגישים ככה.

 

אז בינתיים שנינו נחכה, אני לכוס המיוחד שלי ואת לזין המיוחד שלך, ונרגיש ריקניים ובודדים ביחד.

 

לפני 6 שנים. 3 ביוני 2018 בשעה 18:22

פעם הכל היה כל כך פשוט,היום כבר לא כל כך.

פעם, כשהיית ילדה קטנה וחמודה,

אבא היה אמר לך -

תהיי ילדה רעה, תקבלי סטירה.

תהיי ילדה טובה, תקבלי סוכריה.

 

 

היום זה כבר לא כל כך פשוט. היום כשאת ילדה גדולה,

אבא אומר לך -

תהיי ילדה רעה, תקבלי סטירה.

תהיי ילדה טובה, תקבלי סטירה.

את כבר לא יודעת מה עדיף לך, להיות ילדה טובה או רעה?

לפני 6 שנים. 2 ביוני 2018 בשעה 13:34

עברו כבר 3 ימים מאז הפגישה האחרונה שלנו.

עברו כבר חמישה ימים מאז הפעם האחרונה שמשכתי אותך מהרצפה.

כמה אני אוהב למשוך אותך מהרצפה. ובכללי, כמה אני אוהב אותך. הרבה אנשים לא יבינו.

אתה אף פעם לא משקר. אתה אף פעם לא מוותר לי. אם אני חלש אתה תראה לי את זה. אם אני חזק אתה תברך אותי.

הם לא יבינו את הכיף בלהרים אותך על הגב. או את התחושה של להרים אותך מעל הראש שלי.

ומעטים יבינו את התחושה אחרי שאני מרים אותך מהרצפה.

אוי מוט יפה שלי. היום אנחנו נפגשים שוב. אני,אתה, קצת מגנזיום. ארים אותך מהרצפה עד לברכיים ואזרוק על הרצפה.

שירעיש,כמו שאני אוהב. גם ככה כל פעם אנשים מסתכלים עלינו כשאני זורק אותך ואת כל המשקל על הרצפה.

#מכתב געגוע לדדליפט 

לפני 6 שנים. 1 ביוני 2018 בשעה 23:51

כולם יודעים מה זה.

הורמון "הגבריות". אחראי על יצר מיני, על בניית שריר, מצב רוח ואפילו דומיננטיות ואגרסיביות.

בעקבות שיחה עם שולט כאן, הבנתי שהרבה לא שמעו על TRT.

Testosterone replacement therap

לא, זה לא יעשה אותך ענק. אבל אם אתה גבר ארי גיל 30 כנראה שזה יעזור להחזיר את רמת הטסטוסטרון בגוף שלך לזו שהייתה לך כמה שנים אחורה. זו השיטה של ארנולד וחבריו לשמור על חלק מן השרירים שלהם גם בגיל 70.

הטיפול מגיע בכמה צורות. ג'ל, זריקות ועוד.

 

אז אם אתה מעל גיל 30, לך תעשה בדיקת דם לרמת הטסטוסטרון. אולי תגלה שהיא נמוכה ותצליח להעלות אותה חזרה.

פתאום תרגיש יותר אנרגטי, והרבה יותר חרמן.

 

לפני 6 שנים. 1 ביוני 2018 בשעה 19:56

מהעולם הונילי.

משפט #126373839

"פשוט לא כיף לי שמרביצים לי , יש לי סף כאב נמוך".

😑

לפני 6 שנים. 1 במאי 2018 בשעה 14:59

מאז שהייתי ילד קטן אהבתי כסף. 

אבל לא בצורה הרגילה כמו שאתם חושבים. לא לא אהבתי כסף כמו לקנות מכונית חדשה

או כמו לקנות  אייפון X

או לצאת למסעדות שעולות לי פי 8 מארוחה בבית, רק פחות משביעות ופחות בריאו.

או כמו ליסוע בטנדר הישן שנת 2002 במקום לקנות איזה אוטו חדש ונוח. 

" יש לך את הכסף לך תעשה איתו משהו"

 

אף פעם לא הבנתם. ואני?

אני בכלל טענתי שאני מינימליסט.

הייתי נותן הרצאה על התנהלות כלכלית חכמה...ומסיים באיזה משפט מפייט קלאב

וכשהצגתי בחו"ל בפני כל שאר התרמילאים שאני מינימליסט כמוהם הם התלהבו.

אבל האמת? זה חרטא

נכון לא אכפת לי מזה שיש לי פלאפון ישן, בגדים מלפני שלוש שנים ושאני לא אוכל הרבה סחוץ.

אבל המציאות היא שפשוט אוהב כסף. אוהב לדעת שהוא שם. טופח לאט לאט בתיק ההשקעות.

אבל כל זה היה פעם. היום כששואלים אותי מה אני עושה עם כל הכסף אני בכלל אומר שהמטרה הסופית היא שאגיע למצב שלא אצטרך לעבוד יום אחד, שאעשה מה שבא לי....

אבל האמת לאמיתה היא שאני סתם אוהב אותו. שהוא שם. גורם לי להרגיש טוב עם עצמי.

 

יש עוד מינימליסטים בינינו?

לפני 6 שנים. 29 באפריל 2018 בשעה 15:41

מחשבות לילה ולילה. 

אדון?  מאסטר אני שואל אותו

בידיעה שכך אוכל לפנות לאגו הכל כך לוקה בחסר שלו, הכל כך צמא לכל מה שלא היה לו בילדות. על הרצון שלו לנקום בכל מי שפגע בו. על הרצון שלו להחזיר למלכת הכיתה. ולחברות הכוסיות שלה.

"כן גבר" , הוא עונה לי בחיוך רחב ,כמו כלב שמקשקש בזנבו.

מה אתה עושה, איך אתה מדבר?

"סך הכל מדבר אליה כמו שמגיע לה". ומתייחס אליה כמו שזכותי. בינתיים מוריד לה איזה סטירה.

הגבר כבן 35 כבר 80% קירח עם זיפים מסתובב עם ילדה שנראית כאילו עדיין לא התייצבה לצו ראשון עם קולר סביב צווארה.

"אל תתערב הוא אומר לי" 

בינתיים קורא לילדה שלידו...יאללה כלבה מסריחה ומטונפת בואי לשירותים אני רוצה לגמור עלייך. 

הילדה במבט מבועט הולכת איתו. מסתכלת עליי במבט חטוף שאומר לי הכל.

ואני פשוט עומד שם, בלי האומץ לעשות את מה שבאמת בא לי, כמו תמיד בוחר בדרך הקלה. וגם באיזו זכות? גם אני מדבר ככה לפעמים. אבל פתאום מהצד זה נראה לי םחות בסדר. כשמישהו אחר עושה את זה פתאום זה נראה קצת פסול.

אבל משהו שם פשוט הרגיש לי לא נכון. משהו שם הרגיש לי כמו עוד ניצול תחת מטריית הbdsm...

 

 

 

*הסיפור לא אמיתי*