מחשבות לילה ולילה.
אדון? מאסטר אני שואל אותו
בידיעה שכך אוכל לפנות לאגו הכל כך לוקה בחסר שלו, הכל כך צמא לכל מה שלא היה לו בילדות. על הרצון שלו לנקום בכל מי שפגע בו. על הרצון שלו להחזיר למלכת הכיתה. ולחברות הכוסיות שלה.
"כן גבר" , הוא עונה לי בחיוך רחב ,כמו כלב שמקשקש בזנבו.
מה אתה עושה, איך אתה מדבר?
"סך הכל מדבר אליה כמו שמגיע לה". ומתייחס אליה כמו שזכותי. בינתיים מוריד לה איזה סטירה.
הגבר כבן 35 כבר 80% קירח עם זיפים מסתובב עם ילדה שנראית כאילו עדיין לא התייצבה לצו ראשון עם קולר סביב צווארה.
"אל תתערב הוא אומר לי"
בינתיים קורא לילדה שלידו...יאללה כלבה מסריחה ומטונפת בואי לשירותים אני רוצה לגמור עלייך.
הילדה במבט מבועט הולכת איתו. מסתכלת עליי במבט חטוף שאומר לי הכל.
ואני פשוט עומד שם, בלי האומץ לעשות את מה שבאמת בא לי, כמו תמיד בוחר בדרך הקלה. וגם באיזו זכות? גם אני מדבר ככה לפעמים. אבל פתאום מהצד זה נראה לי םחות בסדר. כשמישהו אחר עושה את זה פתאום זה נראה קצת פסול.
אבל משהו שם פשוט הרגיש לי לא נכון. משהו שם הרגיש לי כמו עוד ניצול תחת מטריית הbdsm...
*הסיפור לא אמיתי*
