מאז שהייתי ילד קטן אהבתי כסף.
אבל לא בצורה הרגילה כמו שאתם חושבים. לא לא אהבתי כסף כמו לקנות מכונית חדשה
או כמו לקנות אייפון X
או לצאת למסעדות שעולות לי פי 8 מארוחה בבית, רק פחות משביעות ופחות בריאו.
או כמו ליסוע בטנדר הישן שנת 2002 במקום לקנות איזה אוטו חדש ונוח.
" יש לך את הכסף לך תעשה איתו משהו"
אף פעם לא הבנתם. ואני?
אני בכלל טענתי שאני מינימליסט.
הייתי נותן הרצאה על התנהלות כלכלית חכמה...ומסיים באיזה משפט מפייט קלאב
וכשהצגתי בחו"ל בפני כל שאר התרמילאים שאני מינימליסט כמוהם הם התלהבו.
אבל האמת? זה חרטא
נכון לא אכפת לי מזה שיש לי פלאפון ישן, בגדים מלפני שלוש שנים ושאני לא אוכל הרבה סחוץ.
אבל המציאות היא שפשוט אוהב כסף. אוהב לדעת שהוא שם. טופח לאט לאט בתיק ההשקעות.
אבל כל זה היה פעם. היום כששואלים אותי מה אני עושה עם כל הכסף אני בכלל אומר שהמטרה הסופית היא שאגיע למצב שלא אצטרך לעבוד יום אחד, שאעשה מה שבא לי....
אבל האמת לאמיתה היא שאני סתם אוהב אותו. שהוא שם. גורם לי להרגיש טוב עם עצמי.
יש עוד מינימליסטים בינינו?
