לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Asphyxia

כשהכאב הוא אוויר לנשימה והחמצן נגמר.
לפני 9 שעות. יום רביעי, 11 בפברואר 2026 בשעה 14:49

אני אומרת לעצמי:

"אני באה לשעה, דרינק, לומר שלום, וזהו. שעה."

אני מסיימת את הלילה בזריחה.

אני אומרת לך:

"אני לא מסתשנת היום! אני סובלת מכאבים, 

לא מתאים."

את מסשנת אותי על הבמה. מופתעת כמעט כמוני,

שאני לא מרגישה כאב.

אני ממשיכה לדבר לעצמי:

"אני לא אשלח עוד הודעה! לא להציק.

די, תביני את הגבול."

וכמובן שתוך רגע, ההודעה נשלחה. בנוסח,

שלא משתמע לשתי פנים.

 

ועכשיו מה? אם כבר הבנתי ש"גבול" זה רק בראש...

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י