שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

דמיון מרוכז

לפני 3 שנים. 14 ביוני 2021 בשעה 19:42

הכי בעייתיים הם אלו שמתרפסים במהירות שיא. אין בהם אפילו עצם אחת בעמוד השדרה, משולים לכלום, לעומת אלו הזוחלים בלי לחשוב פעמיים, שיכולים לרדת הכי נמוך שיש,  יודעים את דרכם, בעלי עמוד שדרה חזק וכן מלאי תאווה וסיפוק שהשיגו את מבוקשם

לפני 3 שנים. 11 ביוני 2021 בשעה 19:27

פוסטים קצרים  לפעמים עמוקים ומשמעותיים יותר ממגילות שתכליתן לפרק צרכים כאלה ואחרים .

אני מעדיף שכל מילה תהייה בעלת משמעות וכבדת ערך ותתן לדמיון לסגור את הפרצות

לפני 3 שנים. 9 ביוני 2021 בשעה 19:46

סימן שאלה גדול מרחף באוויר כשיש תחושה של חוסר שקט שנלקח תמיד לצד האפל של הרגע.ככל שנכנסים פנימה בעיניים פקוחות רואים את עוצמתו של הצל שמכסה כל פיסה של אור שמבצבץ ומשתלט על תחושת החופש שנלקחת בין רגע לטובת הנאה משותפת אין סופית ומקרינה אור שופע של אושר.

לפני 3 שנים. 7 ביוני 2021 בשעה 15:41

בגדול כמעט כל מהלך בין אם הוא מתוכנן ובין אם לא,,אפשר  לעטוף אותו באקט שיווקי מלווה בקופי כזה שמעצים את הרגע.

מן הסתם רגש זה שם המשחק ואיך שלא נעטוף אותו נגיע תמיד לתוך הבסיס הפנימי שמניע אותנו בכל צעד וצעד. סוג של פאטה מורגנה

לפני 3 שנים. 3 ביוני 2021 בשעה 6:28

ישנם לא מעט דרכים להשיג את מבוקשך. לזרוק רשת ולהתחיל לנער,לדוג בחכה בתקווה שתדוג את מה שאתה מחפש או לנבור בפינצטה בערמה בתקווה לדיוק מוחלט . ואני שואל את עצמי מה נכון בתקופה מטורפת זו כשהכל נזיל, לא פעם אני מוצא פה הקבלה לחיים עצמם ולא יודע מה משקף את מה המציאות את הכלוב, או הכלוב את המציאות? ובסוף המסקנה המתבקשת

החיים בכלוב 

לפני 3 שנים. 1 ביוני 2021 בשעה 21:12

לא מתחבר לאותם אנשים שלוקים באותה סחרחורת בלתי מוסברת כתוצאה מאגו מנופח ושופע שמחפה על חוסר בטחון מובהק. השילוב של השניים יוצר דיסוננס צורם שמותיר את הסביבה פעורת פה למראה התופעה. למה לא לקלף את הקליפות ולתת לצורך לפרוץ החוצה, להתמודד בלי מחסומים, מגינים, או מעצורים שכובלים את הנפש

לפני 3 שנים. 23 במאי 2021 בשעה 20:44

במקום שמשהו עומד להתמוטט תמיד תהייה יד מושטת  לשנות את רע הגזרה . 

לפני 3 שנים. 21 במאי 2021 בשעה 15:33

אף פעם לא הערכתי את אלו שיושבים על הברזלים נמנעים מלקחת צד, ובעיקר נותנים פרשנות ומשיאים עצות . או  שאתה אול אין או לא 

גם פה במדיה הזו או כן או לא כל השאר הבל הבלים 

לפני 3 שנים. 18 במאי 2021 בשעה 19:12

השקט הזה שמגיע משום מקום ואופף  אותנו בתקופה מאתגרת שכזו,מייצר בעבוע בלתי פוסק וגורם לזרמים רותחים קירקור שכזה,רצון בלתי פוסק לפרוץ החוצה כמו לבה רותחת שמחפשת ערוצים להשתלט עליהם לכבוש אותם בכל  הכח והעצמה

לפני 3 שנים. 17 במאי 2021 בשעה 10:05

אני אוהב בעיקר את אותו הרגע שמאפיל על כל  מחשבה לוגית ונותן דרור ליצר באשר הוא. חבל לדחות סיפוקים 

לסיכומים תמיד יש זמן