שוב חוזר הניגון…

מביטה רוצה צריכה ,

מוחקת, לא שואלת, ממשיכה.

כואבת, לא מדברת, מרפה.

מחייכת, מביטה, בוכה.

לא רוצה, כן רוצה, שותקת.

רואה, מתקרבת, עוטפת.

שלי, לא שלי, מוחקת.

מנשקת…

מחבקת…

אוהבת.

רגשות מעורבים עומדים בתור.

בזה אחר זה מצליחים לחדור.

פוצעים, מלטפים , מחייכים.

מתרחקים ואחרכך שוב חוזרים.

צבעים עזים מתערבבים,

ניגודים הופכים שלמים.

האדום עם האפור

החום עם הלבן

הכחול עם השחור

והסגול עדיין לא מובן.

בלבול של צבעים מתפזרים בראשה

עוצמה של מילים מרפאים את כולה.

אוהבת לא אוהבת.

חושבת רוצה, חוזרת.

סוגרת מביטה

ומחייכת.