ככה אני פותחת את היום כבר הרבה זמן
מול זה אני עובדת ומעבירה את היום.
בלילה זה אפילו יותר יפה. אבל זה לא שלי.
אז חיפשתי לי כזה בדיוק שיהיה שלי. דירה עם נוף. ביקשתי הרבה? מסתבר שכן.
אז כל דירה שראיתי חשבתי שצריך להרוס הכל מבפנים ולחלק מחדש והנוף... לא בדיוק כזה.
שום דבר לא מתאים לי בדיוק כמו זה.
ואז נופל לי האסימון. הכל סימבולי. כולל החור באסימון (למציצנים):
מה שיש לך כרגע בחיים- הוא לא שלך והוא אחד, אין עוד אחד כזה .
תישעני אחורה. תרגעי. תני לדברים לקרות לבד. תהני ממה שיש עכשיו.
״אנחנו כאן אורחים לרגע, הבט סביב.
זאת לא המסיבה שלנו,
אתה מקשיב?״
ואולי יפלו עוד כמה אסימונים היום ואתחרט על מה שכתבתי.
ולא. לא יושמד ורק כי זה עוד משהו בדרך שיהיה לי למזכרת. סימן.
נ.ב בשבילך
קח אויר... תקרא שוב אם צריך ורק את מה שטוב כי זה רק סימבולי ולא איזו התאמה מושלמת של כל הפרטים. ואם עדיין תרצה הסבר- ניקח את זה לאקסטרים! אשמח לעשות את זה 4x4
