לפני 6 שנים. 12 באוגוסט 2018 בשעה 6:41
״ לפני כמה לילות
דיברתי עם איש אחד שהיה לי חכם נורא.
דיברנו הרבה על אהבות ואכזבות וחתולים.
אמרתי לו שהתכונה שאני הכי אוהבת, מעריצה
בחתולים, וגם קצת בי
זה שלא משנה מאיזה גובה הם יפלו או מאיזה גובה יזרקו אותם
תמיד הם ינחתו על הרגלים יחייכו חיוך חתולי, אדיש ומתנשא
כאילו כלום לא קרה ואף אחד לא נפל ובטח לא הם.
כשאמרתי את זה לאיש שהיה לי חכם נורא
הוא שתק רגע ואחר כך ענה
שזה בכלל לא ככה אלא אחרת לגמרי,
שבעצם הם נופלים על הגב ונשברים כל פעם מחדש לרסיסים
אבל הם חתולים ויודעים שזה חלק מהתדמית שלהם
ושכולם מצפים שהם יפלו תמיד על הרגלים
אז הם לא מראים לאף אחד שזה בכלל לא ככה באמת.
***
האיש הזה לא ראה את הפנים שלי בלילה ההוא
כשאמר את המילים האלו, וטוב שלא ראה.
כי אם היה רואה את הפנים שלי, בטח
שהוא היה מוריד ת׳עיניים
ורואה ת׳רסיסים שלי על הרצפה״
(מתוך: דברים שצריך לעבור)
