לשם שינוי, אני אכתוב בלי קשר אליי או לאנשים הקרובים אליי. אני קוראת פה הרבה בלוגים, על אנשים שחווים דברים טובים או פחות, וכייף שזו פלטפורמה שמאפשרת לשחרר הכל, ושיש פרגון ותמיכה אבל גם כשאנחנו משחררים, חשוב לבחון את המילים.
אם בחרנו להעביר תקופה מסויימת עם מישהו, כנראה שיש בו כמה דברים טובים, וכדאי להתמקד בהם, לנסות לזכור את הטוב ולאו דווקא את הרגעים הקשים...
נסו את זה ותגלו שזה לא משתלם לכעוס, זה מעכיר את הימים בהווה, זה יוצר משהו נוקשה בתוכנו, ותמיד קיים סיכוי שיום אחד כשהכעס יפוג- תפגשו שוב, ולרגע יהיה לכם נעים להפגש, אבל תתביישו במה שכתבתם ותתנצלו.
כל אדם שנכנס לנו לחיים הוא בעל תפקיד מסויים, נסו להתמקד בלמידה ולא במרמור
(זה לא בריא לכבד שלנו להכניס כעסים לגוף).
״האהבה היא לא דבר קבוע
היא פונקציה של מקום, זמן ומצב...
...לכן לא היית צריך להפגע
כששאלת אותי אם אני אוהבת
עניתי: עכשיו אני אוהבת אותך...״
(מתוך׳דברים שצריכים לעבור׳)
